הכל על צילינדר והדרכים לטיפול בצילינדר בעין

תוכן עניינים

מה זה צילינדר ?  זוהי השאלה הנשאלת ביותר אצלי באופטיקה ואם אתם מרכיבים משקפיים בוודאי שמעתם את המושגים צילינדר או אסטיגמציה.

למי שחדש בתחום המשקפיים או מעוניין להעמיק את הבנתו בנושא – אז לא מדובר בצילינדר של מנעול אלא במבנה של העין הדורש תיקון על מנת לשפר את הראייה.

מצב זה של צילינדר הוא כל כך נפוץ שכמעט לרוב האנשים יש דרגה כזו או אחרת של צילינדר בעין. 

החדשות הטובות הן שזו אינה מחלה אלא ליקוי במבנה של העין אשר ניתן לטפל בו בקלות בדרכים שונות.

במאמר זה אסביר את המושג צילינדר במילים פשוטות אך יחד עם זאת אשתדל להעמיק בנושא:

  • כיצד נוצר צילינדר ומהם הגורמים לצילינדר בעין
  • הסימנים השונים שעלולים להעיד על צילינדר
  • השיעור באוכלוסיה
  • כיצד מאבחנים צילינדר
  • אילו סוגי צילינדר קיימים
  • הסימנים שיכולים להצביע על צילינדר
  • כל הדרכים לטיפול ושיפור הראייה
  • ונסיים עם שאלות נפוצות בנושא שאני נשאלת באופן תכוף 

 

מהו צילינדר

צילינדר או בשמו האחר אסטיגמציה הינו ליקוי בעין הנוצר בשל התקמרות בלתי שווה של הקרנית או של העדשה התוך עינית.

אור שנכנס לעין עובר מספר תווכים עד להגעתו לרשתית. 

האור פוגע ונשבר ראשית בקרנית, עובר לאחר מכן דרך העדשה התוך עינית ומשם מתמקד בנקודה אחת ברשתית.

התמקדות האור באופן מושלם לנקודה אחת ברשתית מאפשרת ראייה חדה וברורה.

עין רגילה לעומת צילינדר

 

כאשר הקרנית אינה אחידה, בעלת קימורים שונים או כאשר העדשה התוך עינית בעלת קימורים שונים, האור הנכנס לעין מתפזר למספר מוקדים שונים במקום לנקודה אחת. פיזור זה של האור יוצר "מריחה" של הדמות, גבולות שאינם ברורים, עיוות של הדמות ואף כפילות (במקרים בהם הצילינדר גבוה).

הצילינדר נמדד ביחידות של דיופטר כפי שמודדים קוצר ראייה או רוחק ראייה. 

לעומת זאת, בצילינדר עיוות הראיה הינו לכל המרחקים להבדיל מקוצר ראייה או רוחק ראייה המשפיעים על מרחק אחד.

 

עוצמת הצילינדר וכיוון הצילינדר

מקובל לחלק את הצילינדר שלוש דרגות עיקריות:

  • צילינדר נמוך – עד 1 דיופטר.
  • צילינדר בינוני – 1 עד 3 דיופטר.
  • צילינדר גבוה – מעל 3 דיופטר.

בנוסף לדרגת הצילינדר נקבע גם הכיוון שלו במעלות. בין 0-180 מעלות. לדוגמא 1.00 צילינדר בזוית של 90 מעלות. ז"א שיש שני קימורים.

ככל שהצילינדר גבוה יותר כך הראייה תהיה מטושטשת יותר, גבולות העצמים יהיו מרוחים יותר, יהיה קשה יותר להבחין בפרטים קטנים והמצב אף עשוי להגיע לתחושה של צל או כפילות חד עינית.

 

שיעור הסובלים מצילינדר (אסטיגמציה) באוכלוסיה

במחקר שנעשה באוכלוסיית ארה"ב נמצא כי ל-33% מכלל האוכלוסיה יש דרגה כזו או אחרת של אסטיגמציה ואילו מתוך כלל מרכיבי המשקפיים ל-77% יש גם מרכיב של צילינדר במרשם המשקפיים.

 

מה גורם להיווצרות צילינדר?

צילינדר נגרם לרוב עקב קרנית אליפטית לעומת קרנית עגולה. 

הצילינדר יכול לנבוע גם מאליפטיות של העדשה התוך עינית ולאו דווקא ממבנה הקרנית.

צילינדר עשוי להופיע מגיל לידה או להופיע בשלב מאוחר יותר של הגדילה. האסטיגמציה עשויה לגדול במיוחד בגיל ההתבגרות.

אסטיגמציה שאינה מבנית עשויה להופיע עקב פציעה (צלקת על הקרנית), מחלה (קרטוקונוס) או כתוצאה מניתוח בעין.

חשוב לציין כי צילינדר לא יכול להתפתח כתוצאה מצפייה ממושכת במסך או מקריאה קרובה מדי או באור חלש מדי.

 

אבחון צילינדר

אבחון בגיל מוקדם חשוב להתפתחות תקינה של מערכת הראייה ואף למניעה של עין עצלה.

הנטייה לצילינדר היא ברוב המקרים גנטית (למעט מקרים של פתולוגיה שגרמה לעיוות בקרנית) ולכן אם לאחד ההורים יש צילינדר יש להיבדק ע"מ לשלול בשלב ראשון התפתחות של צילינדר אצל הילדים. 

האבחון מתבצע בתהליך פשוט ונעשה בבדיקת ראייה אצל אופטומטריסט בעל רישיון באופטומטריה.

בבדיקת הראייה נאבחן את גובה הצילינדר והזווית המדויקת שלו.

אבחון מדויק של הזווית קריטי לצורך מתן פתרון של חדות מקסימלית ותחושת נוחות בראיה.

חוסר דיוק במרשם של עוצמת ו/או זוית הצילינדר עשוי לגרום לתחושת לחץ בעיניים וכאבי ראש.

 

את הצילינדר נאבחן במספר דרכים

  1. בדיקה אופטומטרית של הראייה הכוללת בדיקת קרוס צילינדר – שמטרתה למצוא את זווית הצילינדר המדוייקת ואת עוצמתו. שילוב של בדיקה אובייקטיבית (מדידה בעזרת מכשור אוטומטי) ובדיקה סובייקטיבית (הפציינט קורא מספרים מלוח הבדיקה) יתנו את התוצאה המדויקת ביותר לצורך התאמת משקפיים עם צילינדר.

  2. בדיקה באמצעות קרטומטר – מכשיר המודד את קימורי הקרנית השונים וע"י חישוב הפרש הקימורים ניתן להגיע לתוצאה של כמות וזווית האסטיגמציה המדויקת. משתמשים במכשיר זה בעיקר לצורך התאמה של עדשות מגע .

קרטומטר - keratometer

קרטומטר 

  1. מיפוי קרנית – מבוצע ע"י מכשיר (Corneal Topographer) אשר מצלם את פני שטח הקרנית ויוצר מפה טופוגרפית המודדת כל נקודה ונקודה על פני הקרנית. מיפוי קרנית משמש בעיקר לצורך אבחון של עיוותים בקרנית (כמו קרטוקונוס) והתאמה של עדשות מגע מיוחדות (עדשות לקרטוקונוס, עדשות סקלרליות ו Ortho-K).

  מכשיר מיפוי קרנית

מכשיר מיפוי קרנית – Corneal Topographer

צילינדר רגולרי לעומת צילינדר אי-רגולרי

צילינדר א-סימטרי

 

התרשים הנ"ל עוזר להבין את ההבדלים בין צילינדר רגולרי וצילינדר אי-רגולרי, כאשר העין השמאלית ביותר היא העין "האידיאלית" בצורת כדור שבו כל הקימורים שווים. זוהי עין ללא צילינדר.

במקרה של צילינדר רגולרי המתואר בתרשים האמצעי המבנה הכולל של העין הוא של עיגול פחוס (אליפסה) וניתן לראות כי יש שני קימורים שונים אשר ההפרש ביניהם הוא 90 מעלות (אליפסה סימטרית).
עוצמת הצילינדר (בדיופטרים) היא ההפרש בין החלק השטוח לחלק הקמור יותר.

לדוגמא: אם החלק הפחוס יותר הינו בעוצמה של 43:00 דיופטר ואילו החלק הקמור יותר הינו בעוצמה של 45:00 דיופטר. ההפרש הינו של 2.00 דיופטר צילינדר וזו מידת הצילינדר שנצפה לקבל במרשם המשקפיים.

צילינדר אי רגולרי מתואר בתרשים הימני שבו יש מספר קימורים שונים ולכן קשה יותר לבצע חישוב מדויק של כמות הצילינדר מאחר והיא משתנה מאזור לאזור. מקרים אלו אופייניים בעיקר במחלות פתולוגיות של הקרנית כמו קרטוקונוס ולכן גם יותר קשה במקרים אלו להתאים משקפיים.

במקרים אלו נעדיף להתאים עדשת מגע קשה אשר תייצר משטח חדש וסימטרי לקרנית ותאפשר שיפור עצום בחדות הראייה.

 

מיפוי קרנית

מיפוי קרנית – מפה טופוגרפית של צילינדר רגולרי (שמאל) לעומת צילינדר לא רגולרי

 

המפות הטופוגרפיות הנ"ל ממחישות באופן ברור את ההבדל בין צילינדר רגולרי לצילינדר לא רגולרי.

הצבע האדום במפה מעיד על אזור קמור והצבע הכחול מעיד על אזור שטוח יותר.

המפה השמאלית מציגה אסטיגמציה רגולרית בקרנית וניתן לראות את הסימטריות במפה.
לרוב תהיה תמונת מראה וניתן לראות כי יש 90 מעלות בין החלק השטוח לחלק הקמור. במקרה זה התיקון במשקפיים יהיה צילינדר בזווית הפוכה לזו במפה – כלומר 180 מעלות.

במפה הימנית לעומת זאת קיים אזור שטוח בחלק העליון של הקרנית ואזור קמור מאד בחלק התחתון.
זוהי תמונה אופיינית לקרטוקונוס שבו ניתן לראות אסטיגמציה לא רגולרית.
התיקון המומלץ במקרה זה הוא ע"י עדשות מגע קשות.

 

כיוון הכח של הצילינדר

נהוג לאפיין את הצילינדר לפי כיוון הכוח שלו.

נדמיין חלוקה של העין ל-4 רבעים.

בחלוקה זו יש 2 מרידיאנים (קווי אורך) אחד אנכי (90 מעלות) והשני אופקי (180מעלות). 

לכל אחד מקווי האורך יש קימור שונה ולכן עוצמה שונה.

צילינדר ומיפוי קרנית

צילינדר ומיפוי הקרנית

 

  • צילינדר "עם הכלל" (with the rule astigmatism) – כאשר הכוח בחלק האנכי קמור יותר מהאזור האופקי. ברוב המקרים נמצא צילינדר בכיוון זה בגלל מבנה אופייני של העין ולחץ של העפעפיים שייגרמו לרוב לאסטיגמציה בכיוון זה ולכן היא יותר נפוצה. דמיינו את העין ככדור פוטבול השוכב על הצד.
    הצילינדר יהיה בזוית שבין 0 ל 30 מעלות או בין 150 ל 180 מעלות.
  • צילינדר "נגד הכלל" (against the rule astigmatism) – כאשר הקימור האופקי של העין קמור יותר מזה האנכי. דמיינו את העין כביצה עומדת. אסטיגמציה זו פחות שכיחה ולכן נקראת "נגד הכלל". הצילינדר יהיה בזווית של בין 60-120 מעלות.
  • צילינדר אלכסוני (oblique astigmatism) – כאשר ישנו כוח גדול יותר באזור שבין שני המרידיאנים הנ"ל. ז"א צילינדר אלכסוני בין 120-150 מעלות או בין 30-60 מעלות.

חשוב לציין כי צילינדר "עם הכלל" יופיע בד"כ אצל ילדים ואילו צילינדר "נגד הכלל" יופיע בד"כ אצל מבוגרים.  

 

הסימנים שיכולים להצביע על צילינדר

  • הטיית ראש בעת צפייה בטלוויזיה/ קריאה
  • צמצום של העיניים בהתמקדות
  • כאבי ראש במיוחד לאחר מאמץ של קריאה/ כתיבה
  • צל מסביב מילים
  • סינוור במיוחד בנהיגת לילה
  • הילות ואורות נמרחים בלילה
  • כפל ראייה
  • בלבול וסיכול בין אותיות/ מספרים דומים (5 נראה כ 6 ו 9 נראה כ 8)

 

הסיבות להיווצרות צילינדר

קיימות סיבות שונות שיכולות לגרום לצילינדר

  • הסיבה השכיחה ביותר לצילינדר היא קרנית בעלת קימורים שונים. והיא נובעת מתורשה גנטית / משפחתית ומעידה על מבנה עין שאינו סימטרי
  • צילינדר שמקורו בעדשת העין – לעיתים נוצרים שינויים בקימור העדשה התוך עינית. שינויים אלו נפוצים בעיקר בגיל המבוגר ומעידים לרוב על התפתחות של קטרקט בעדשה.
  • קרטוקונוס – מחלה של הקרנית בה קרנית העין הופכת להיות בצורת קונוס. במחלה זו יש עיוות של רקמת הקרנית היוצר צילינדר גבוה וירידה באיכות הראייה.
  • צלקת בקרנית – צלקת שעלולה להיווצר כתוצאה מניתוח או מטראומה לעין. צלקת שכזו עשויה למתוח את רקמת הקרנית ולגרום לעיוות במבנה הקרנית. עיוות זה יוצר צילינדר המעוות את הראייה.
  • פטריג'יום (pterygium) – רקמת קולגן הצומחת על לובן העין (סקלרה) לכיוון האישון. רקמה זו אינה מסוכנת לראייה אך עשויה להפריע לראייה כאשר היא מתפשטת לכיוון האישון. רקמה זו בולטת ועל כן מפריעה בפיזור אחיד של האור הנכנס לעין ולמעשה יוצרת צילינדר.

 

פטריגיום - pterygium

פטריג'יום (pterygium)

 

הסתגלות למרשם עם צילינדר במשקפיים

בעת שינוי מרשם או עלייה של מספר במשקפיים יש תקופת הסתגלות שיכולה לארוך בין מספר שעות למספר ימים. 

בעת שינוי של צילינדר או עלייה במספר הצילינדר, ההסתגלות עשויה להיות קשה יותר ולהימשך זמן רב יותר.
קשה יותר להסתגל לשינוי בצילינדר לעומת שינוי במספר המשקפיים.

כאשר יש קושי בהסתגלות מומלץ להפחית מעט את כמות הצילינדר ולאפשר נוחות ראייה על חשבון חדות ראייה.

 

הדרכים לטיפול בצילינדר ושיפור בחדות הראייה 

  • תיקון ע"י משקפיים – כאמור ל – 70% מכלל מרכיבי המשקפיים יש גם מרכיב של צילינדר במרשם המשקפיים. לא ניתן לראות את תוספת הצילינדר בעדשת המשקפיים אך היא מוסיפה לעובי ולמשקל העדשות בהתאם לעוצמת הצילינדר. בהרבה מקרים נראה תמונת מראה בין הצילינדר בעין ימין לזה שבעין שמאל.
  • תיקון ע"י עדשות מגע טוריות – אלו עדשות בעלות מרכיב של צילינדר. לרוב הן יהיו קצת יותר עבות ויותר מורגשות בעין לעומת עדשות ספריות (ללא צילינדר). על מנת שהצילינדר בעדשה יהיה בזוית הרצויה – מוסיפים לעדשה משקולת זעירה אשר מחזירה את העדשה למקומה בכל פעם שהיא מסתובבת בעקבות מיצמוץ. העדשות הטוריות מגיעות כעדשות חד פעמיות, דו-שבועיות, חודשיות או קבועות לשנה.
  • עדשות מגע סקלרליות – עדשות בעלות קוטר גדול אשר יוצרות משטח חדש מעל הקרנית ומשפרות מיידית את חדות הראייה. עדשות אלו מיועדות במיוחד למי שחדות הראייה מופחתת בגלל עיוותים בקרנית/ צילינדר גבוה
  • אורטו-קיי (Ortho-K)– טיפול מיוחד ע"י עדשות מגע קשות המייצרות לחץ מתון על הקרנית. העדשות מורכבות במשך הלילה ובבוקר בעת הסרתן הראייה נשארת חדה לאורך כמה שעות ללא צורך בהרכבת משקפיים או עדשות.
  • ניתוח לייזר – בניתוחי לייזר ניתן להוריד צילינדר כשם שמורידים מספר. 

 

שאלות נפוצות שאני נשאלת באופן תכוף בנושא צילינדר

  • האם אסטיגמציה מחמירה עם הגיל?
    כמות הצילינדר עשויה לגדול בגיל ההתבגרות אך לרוב הצילינדר נשאר קבוע ורק הזווית משתנה מעט עם הגיל. כאשר יש שינויים משמעותיים בצילינדר, הדבר יעיד בד"כ על התפתחות של קטרקט בעדשה התוך עינית.
  • האם ניתן להעלים את האסטיגמציה ע"י תרגילי עיניים?
    תרגילי עיניים עשויים לשפר את תפקודי הראייה ומיקוד הראייה שכן הם מחזקים את השרירים המזיזים את העיניים אך התרגילים לא משפיעים על מבנה הקרנית או העדשה התוך עינית.
  • האם ניתן לתקן צילינדר ע"י ניתוח לייזר?
    ניתן לתקן צילינדר בניתוח לייזר כשם שמתקנים מספר.

 

ראייה טובה והרבה בריאות,

כרמית.

מאמרים נוספים בנושא
Carmit portarait
כרמית פרי
בעלים

אופטומטריסטית בעלת רשיון מטעם משרד הבריאות, בעלת תואר B.Optom ממכללת הדסה ותואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת בן-גוריון.

מחפשים אופטיקה בצפון ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם.

Artboard 1 1
אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שירותים רלוונטיים