במסגרת לימודי לתואר שני באופטומטריה אני פוקדת קורס בתחום של בדיקות ראייה לילדים על הרצף או הספקטרום האוטיסטי.
באחת מההרצאות המרתקות בקורס דיברה אמא לילד אוטיסט ושיתפה אותנו בהתמודדויות היומיומיות ובעיקר בקושי של המפגש של הילד ומשפחתו עם העולם שבחוץ ובמיוחד כאשר מדובר במפגש עם רופא, מטפל או בדיקות רפואיות.
מפגשים אלו עלולים להיות מעוררי חרדה ואף טראומטיים עבור הילד והוריו.
מה שהדהים אותי בהרצאתה המרגשת של אותה אמא היה כשסיפרה כי עד ליום זה הילד שלה (בן 26) לא נבדק מעולם אצל אופטומטריסט וכל זאת מאחר וכל מפגש עם גורם רפואי היה כרוך בקשיים רבים ועל כן הנטייה הייתה להימנע ככל האפשר מבדיקות שמבחינתם לא היו הכרחיות.
חשוב לציין כי ישנה עלייה מתמדת בארץ ובעולם באחוז הילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי.
ההבנה כי אוכלוסיה זו של ילדים המאובחנים על הרצף הולכת וגדלה, וההכרה כי אין מספיק מודעות למאפיינים ולצרכים של אוכלוסיה זו במפגש מול גורמים רפואיים, הביאה אותי לחקור לעומק את הנושא על מנת לשרטט קווים מנחים במפגש שבין מטפל לבין ילד עם צרכים מיוחדים.
הבנת החוויה של הילד על הרצף האוטיסטי ושל משפחתו בעת מפגש עם גורם מטפל תעזור לנו המטפלים לשפר את הגישה ואת החוויה של המשפחה כולה מהטיפול, וחשוב מזה, תאפשר שיתוף פעולה טוב יותר מצד המטופל ומשפחתו – דבר אשר יתרום להצלחת הבדיקה ו/או הטיפול.
הספקטרום האוטיסטי (Autistic spectrum disorder – ASD)
מהו אוטיזם? מה שיעור הילדים המאובחנים מדי שנה וכיצד המומחים מסבירים את הגדילה הדרמטית בשיעור האוטיזם ?
אוטיזם מוכר ומוגדר כיום כהפרעה נוירו־התפתחותית נרחבת, שיכולה לבוא לידי ביטוי בטווח רחב של הפרעות תקשורת, תסמינים ולקויות שונים, כגון עיכוב באינטראקציה חברתית, ביכולות השפה, ביכולות קוגניטיביות וחושיות, כמו גם רגשיות והתנהגותיות.
על פי ארגון הבריאות העולמי, השכיחות של אוטיזים בעולם מוערכת ב–1 ל-160.
שיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל בתוך עשור ב–169%, זאת על פי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות.
בשנת 2018 בישראל 1 מתוך 78 ילדים אובחן עם אוטיזם. לעומת שנת 2007 שבה אובחן ילד 1 מתוך 210 ילדים עם אוטיזם (שיעור האוטיזם אצל בנים גבוה משמעותית לעומת בנות).
בתוך עשור: עלייה של כ-200% במס' המאובחנים באוטיזם – מתוך YNET
העלייה בשיעור האוטיזם מתרחשת בישראל כמו גם במדינות נוספות במערב. עלייה זו מעסיקה חוקרים נוירולוגים ומומחים להתפתחות הילד, המנסים להסביר את הגורמים למגמה זו. השאלה העומדת בבסיס המחקרים הרבים היא האם עלייה זו מעידה על עליה ממשית בשכיחות של אוטיזם או שמא העלייה במודעות לנושא מביאה לריבוי של הפניות ואבחונים.
יש חוקרים הסבורים כי העלייה בשיעור האוטיזם מקורה בגורמים גנטיים, אך מאחר וגנטיקה לא משתנה בטווח של שנים בודדות, ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים כמו ריבוי מסכים.
עמדה אחרת טוענת כי ההשפעה של גורמים סביבתיים כמו חשיפה למסכים הינה שולית אם בכלל, וכי באוטיזם ישנה הפרעה נוירו-התפתחותית המתרחשת עוד טרום הלידה וכי שכיחותה עולה ככל שגיל ההורים מבוגר יותר וכן במקרים של הפריה חוץ גופית אשר יותר נפוצים כיום. עמדה זו מסבירה את העלייה בתחלואה דרך העלייה במודעות ובמספר הילדים הנבדקים.
ישנו אחוז די ניכר של ילדים עם אוטיזם הסובלים מבעיות רפואיות נלוות מעבר לקשיי תקשורת וכישורים חברתיים.
חלקם סובלים מבעיות של קשב וריכוז, מוגבלות אינטלקטואלית, הפרעות שינה, חרדה, אכילה בררנית והפרעות במערכת העיכול.
ברור שכל ילד הינו עולם בפני עצמו ולא ניתן להכליל או להתייחס לקבוצה זו כקבוצה הומוגנית בעלת אותם מאפיינים וצרכים. יחד עם זאת, אנסה במאמר זה לשפוך מעט אור על נקודות ומאפיינים דומים אשר בעזרתם אנשי טיפול יוכלו לתת טיפול אופטימלי יותר וחוויה חיובית עבור הילד והוריו.
קווים מנחים למפגש טיפולי עם ילד בעל צרכים מיוחדים
- ככל שנפחית את חוסר הוודאות, נפחית את רמת המתח בעת המפגש/ בדיקה ונקבל שיתוף פעולה גבוה יותר.
יש להסביר להורים את מהלך הבדיקה באופן מפורט על כל שלביה,
את ההכנה אפשר לבצע באמצעות סרטון שניתן להראות לילד לפני המפגש, באמצעות שיחה מקדימה, דף הסבר או שילוב של הנ"ל.
ניתן וחשוב יהיה בשלב זה להתייעץ עם ההורים על מנת לקבל מידע מההורים לגבי רגישויות ושאר גורמים אשר יכולים להקל את הבדיקה / טיפול. - חשוב לתאם מראש את הבדיקה על מנת שיהיה מספיק זמן הכנה לילד ועל מנת שניתן יהיה להתאים את תנאי חדר הבדיקה לקראת הגעתו של הילד (הפסקת מוזיקת רקע, כיבוי של גורמים מסיחים כמו טלוויזיה, צג או מכשיר מהבהב וכו').
- מומלץ לבקש מהגורם המטפל לתאם את המפגש לשעה רגועה יחסית שבה אין הרבה אנשים, עם עדיפות למפגש פרטי ככל הניתן – זאת על מנת שתתקיים פניות מלאה לילד הנבדק.
זמן הבדיקה עשוי להתארך בהתאם לשיתוף הפעולה של הילד.
אנשים נוספים שמחכים בתור עשויים להיות חסרי סבלנות ולהוות גורם מלחיץ עבור הילד וכן עבור המטפל וההורים. - בזמן הבדיקה יש לדבר בקול שקט ורגוע אך מלא בביטחון. יש לתת לילד זמן תגובה ולא לחזור יותר מדי פעמים על בקשה או שאלה.
ניתן להיעזר בהורים על מנת להבין אם התנהגותו של הילד מעידה על מצוקה כלשהי ולאפשר מנוחה / הפסקה לפני שממשיכים בבדיקה / בין שלב לשלב. - במהלך הבדיקה, חשוב להקדים ולהסביר לפני כל שלב מה הולכים לעשות ואיך זה ירגיש. למשל פעולה של הארה של פנס בעין עלולה להיחוות ולהתפרש על ידי הילד כמשהו מאיים ולכן כדאי לדוגמא להאיר קודם כל על הקיר או על היד של הילד ולהסביר שאנו הולכים לעשות את אותו הדבר גם בעין וכי אין זה כואב.
- חשוב לדבר אל הילד בגובה העיניים ולא מעל ראשו עם ההורים. ילדים בגילאים שונים הינם ברמת הבנה שונה וברמת תפקוד שונה אך חשים בעוצמה רבה תחושות שעוברות גם ללא מילים.
בדיקת ראייה לילד שאינו מדבר
לעיתים יש מקרים של ילדים שמדברים אך מלחץ הבדיקה משתפים פעולה באופן חלקי מאוד.
במקרים שכאלו ניעזר בשיטות בדיקה הרלוונטיות לילדים צעירים כמו גם לילדים שאינם משתפים פעולה או שתפקודם נמוך ולא ניתן לקבל מהם פידבק מילולי.
בדיקה חשובה ביותר הינה בדיקת רופא עיניים הכוללת הרחבת אישונים.
בבדיקה זו הרופא יטפטף טיפות להרחבת האישון והילד יידרש להמתין כחצי שעה עד להשפעת הטיפות.
בדיקה זו נקראת "ציקלופלגיה" וניתן לאבחן במהלכה קוצר ראייה, רוחק ראייה וצילינדר בעזרת רטינוסקופ.
הרטינוסקופ מקרין אור המוחזר מרשתית העין.
הרופא ו/או האופטומטריסט מנתח את החזר האור וע"י כך קובע את מרשם המשקפיים.
בדיקת רטינוסקופיה – אור מוקרן מהמכשיר לרשתית העין
מלבד בדיקת ראייה ובדיקת חדות הראייה, יבחן הרופא את קרקעית העין ויבדוק את בריאותה. בנוסף יבחן הרופא את הרשתית, כלי הדם ברשתית, מבנה העצב האופטי ועדשת העין ויאבחן אם קיימת בעיה רפואית הדורשת טיפול או מעקב.
שיטה נוספת לקביעת מרשם המשקפיים והינה בדיקה יותר סובייקטיבית המבצעת שימוש בכרטיסיות.
בבדיקה זו ניתן להחזיק כרטיסיות עם מספרים או ציורים כמו בלוח ראייה למרחק. הילד יידרש להצביע על הכרטיס התואם לתמונה המופיעה בלוח הרחוק. כך נוכל לוודא את חדות הראייה.
כרטיסיות לבדיקת ראייה
בדיקת תפקודי ראייה
כאשר בודקים ילדים ובפרט ילדים על הרצף חשוב מאד לא להסתפק בבדיקה הבוחנת האם יש צורך במשקפיים אלא יש לבדוק גם את תפקודי הראייה.
בדיקה זו נקראת בדיקת מיקוד ראייה והיא מאבחנת:
- תיאום בין שרירי העיניים
- נטייה לפזילה
- עין עצלה
- תנועות עיניים (תנועות מעקב תקינות, התכנסות, התבדרות)
- ראיית עומק ותלת מימד
- תהליך עיבוד הראייה
במקרים בהם יש בעיה בתפקודי ראייה ניתן לטפל ע"י תרגול של תרפיה ויזואלית או ע"י מתן מרשם למשקפיים הכולל פריזמות.
אבחון וטיפול בתפקודי ראייה עשוי לקדם את התפתחות הילד בכל הפעילויות המערבות את מערכת הראייה.
אפילו פעולה יומיומית של משחק בכדור דורשת תיאום בין עין ליד ויכולת מעקב תקינה.
בהצלחה בבדיקה הבאה,
כרמית.
שאלות נפוצות בנושא בדיקת ראייה לילד על הרצף האוטיסטי
בדיקת ראייה אינה מחייבת דיבור. אנו משתמשים בשיטות בדיקה אובייקטיביות, כמו מכשיר הרטינוסקופ, המאפשר לאופטומטריסט למדוד במדויק את המרשם (מספר) על ידי הקרנת אור לעין ומדידת ההחזר שלו, ללא צורך בשיתוף פעולה מילולי מצד הילד.
אנו מודעים לרגישות ומבצעים את הבדיקה באווירה רגועה, סבלנית ומותאמת לקצב של הילד. אין צורך להצמיד את הפנים למכשירים "מפחידים". ניתן לבצע חלק גדול מהבדיקות מרחוק, כשהילד יושב בנוחות על ברכי ההורה או משחק בצעצוע אהוב.
לעיתים קרובות כן. קשיים במיקוד ראייה או בראייה דו-עינית עלולים לגרום לתסכול, חוסר שקט, הימנעות מקשר עין או קושי בוויסות חושי. טיפול בבעיית הראייה עשוי לשפר משמעותית את התקשורת, הקשב והנינוחות הכללית של הילד.
מומלץ מאוד להכין את הילד מראש בעזרת "סיפור חברתי" או תמונות של המרפאה (אפשר להראות לו תמונות מהאתר שלנו). כדאי להביא איתכם חפץ מעבר, משחק אהוב או טאבלט שיעזור לו להרגיש בטוח ורגוע בזמן ההמתנה והבדיקה.
כן, אפילו יותר מאשר לילדים אחרים. ילדים על הרצף סובלים בשיעור גבוה יותר מבעיות בתפקוד הדו-עיני (כמו פזילה סמויה או קושי בהתכנסות). בדיקת מיקוד יכולה לחשוף קשיים שמשפיעים על היכולת שלהם לקרוא, לכתוב או ליצור קשר עין יציב.
