קטרקט משני: גורמים, תסמינים וטיפול

קטרקט משני, המכונה גם עכירות קופסית אחורית (Posterior Capsular Opacification – PCO), הוא תהליך הדרגתי של עכירות הקופסית האחורית של העדשה התוך עינית, שהושתלה במהלך ניתוח קטרקט.

הגורם העיקרי לקטרקט משני הוא שגשוג של תאי אפיתל על קופסית העדשה האחורית. תאים אלו, שנותרו על הקופסית לאחר ניתוח הקטרקט, ממשיכים להתרבות ובסופו של דבר גורמים לעכירותה.

הקופסית האחורית היא חלל אשר בתוכו נמצאת העדשה ולתוכו משתילים את העדשה המלאכותית בזמן ניתוח קטרקט.

זהו מצב שכיח יחסית לאחר ניתוח קטרקט והטיפול בו הוא בדרך כלל פשוט ויעיל.

חשיבות ההקפדה על הטיפול לאחר ניתוח קטרקט והקשר לקטרקט משני

בעוד שחוסר הקפדה על הטיפול המומלץ לאחר ניתוח קטרקט ראשוני לא גורם ישירות לקטרקט משני, הוא בהחלט עשוי להגביר את הסיכון להיווצרותו, וכן להוביל לסיבוכים אחרים שעלולים לפגוע בראייה.

כיצד אי הקפדה על הטיפול תורמת לקטרקט משני?

• דלקת: אי שימוש בטיפות עיניים אנטיביוטיות וסטרואידיות כפי שהומלץ עלול להוביל לדלקת תוך עינית. דלקת זו עלולה לגרום לעכירות הקופסית האחורית, ובכך להגביר את הסיכון לקטרקט משני.
• גירוי ופגיעה בקופסית העדשה: שפשוף העין או מגע איתה בניגוד להנחיות עלולים לגרום לגירוי ולפגיעה בקופסית העדשה, מה שיכול להוביל לצמיחת תאים מוגברת ועכירות.
• זיהום: אי הקפדה על היגיינה ושימוש במים מזוהמים עלולים להוביל לזיהום בעין, העלול גם הוא להגביר את הסיכון לקטרקט משני.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי:

• קטרקט משני הוא תופעה שכיחה יחסית: הוא מופיע אצל אחוז ניכר מהמנותחים, גם אם הקפידו על הטיפול.
• הגורם העיקרי הוא שגשוג תאים: הגורם העיקרי לקטרקט משני הוא שגשוג תאי אפיתל על קופסית העדשה האחורית, תהליך שקורה באופן טבעי אצל חלק מהאנשים.

הטיפול הסטנדרטי לאחר ניתוח קטרקט של קטרקט ראשוני

הטיפול הסטנדרטי לאחר ניתוח קטרקט של קטרקט ראשוני כולל בדרך כלל:

1. טיפות עיניים:
   • אנטיביוטיות למניעת זיהומים
   • סטרואידים להפחתת דלקת
   • טיפות להורדת לחץ תוך-עיני
2. הגנה על העין:
   • שימוש במגן עיניים, בעיקר בשינה, למשך כשבוע
   • הימנעות משפשוף או לחץ על העין
3. הגבלת פעילות:
   • הימנעות מפעילות מאומצת או הרמת משאות כבדים למשך כשבוע
   • הימנעות משחייה למשך כשבועיים
4. ביקורות רפואיות:
   • בדיקת מעקב אצל רופא העיניים, בדרך כלל יום למחרת הניתוח ושוב כעבור שבוע
5. שימוש במשקפיים זמניים במידת הצורך, עד להתייצבות הראייה
6. הקפדה על היגיינה ושטיפת ידיים לפני מגע באזור העין

מה ההבדל בין קטרקט ראשוני למשני?

• קטרקט ראשוני: מתפתח בתוך העדשה הטבעית של העין כתוצאה מגורמים כמו גיל (מה הגיל הממוצע?), סוכרת, חשיפה לקרינה ועוד.
  זהו מצב שכיח המתפתח בדרך כלל עם הגיל.
  הגיל הממוצע להתפתחות קטרקט ראשוני הוא 60 ומעלה. עם זאת, התהליך יכול להתחיל כבר בגילאי 40-50:

• בגיל 40: כ-20% מהאוכלוסייה מפתחת סימנים ראשוניים של קטרקט.
• בגיל 60: כ-50% מהאוכלוסייה מראה סימנים של קטרקט.
• מעל גיל 75: למעלה מ-70% סובלים מקטרקט משמעותי

ניתן לקרוא בפירוט על קטרקט ראשוני במאמר נפרד.

• קטרקט משני: מתפתח בקופסית האחורית של העדשה המלאכותית שהושתלה במהלך ניתוח קטרקט, ואינו קשור ישירות לעדשה הטבעית.

הגורמים לקטרקט משני:

• תגובה טבעית של הגוף: לאחר ניתוח קטרקט, תאי עדשה שנותרו עשויים להתרבות ולהצטבר על הקופסית האחורית, וליצור עכירות.
• גורמים גנטיים: מחקרים מראים כי נטייה גנטית עשויה להגביר את הסיכון להתפתחות קטרקט משני.
• סוכרת: סוכרת הינה גורם סיכון ועלולה להאיץ התפתחות קטרקט משני.
• פציעה או מחלה: קטרקט משני יכול להתפתח בכל גיל כתוצאה מפציעה או מחלה,
  לדוגמא, דלקת בעין לאחר ניתוח קטרקט עשויה לתרום להתפתחות קטרקט משני

תסמינים של קטרקט משני:

• טשטוש ראייה: התסמין העיקרי הוא טשטוש ראייה, בדומה לירידה באיכות הראייה במהלך התפתחות הקטרקט ראשוני.
• סינוור: רגישות מוגברת לאור, במיוחד בלילה.
• הילות: ראיית הילות סביב מקורות אור.
• ראייה כפולה: במקרים מסוימים, עלולה להופיע ראייה כפולה.

אבחון קטרקט משני:

• בדיקת עיניים מקיפה: אופטומטריסט או רופא עיניים יבצעו בדיקה מקיפה של העין, כולל בדיקת חדות ראייה ובדיקה במנורת סדק (Slit Lamp) כדי לאבחן קטרקט משני.

מניעה של קטרקט משני:

אין דרך למנוע לחלוטין קטרקט משני, אך ישנם מספר גורמים שיכולים להפחית את הסיכון:

• בחירת עדשה תוך עינית מתאימה: עדשות מסוימות קיימת נטייה נמוכה יותר לפתח קטרקט משני מאחרות. הרופא המנתח יוכל להמליץ על העדשה המתאימה ביותר עבורך.
• טיפול בדלקות עיניים: חשוב לטפל בכל דלקת עיניים שמתפתחת לאחר ניתוח קטרקט, כדי למנוע נזק לקופסית האחורית.
• מעקב קבוע: בדיקות עיניים תקופתיות לאחר ניתוח קטרקט יכולות לזהות קטרקט משני בשלב מוקדם ולאפשר טיפול מהיר ויעיל.

טיפול בקטרקט משני:

ניתוח לייזר יאג קפסולוטומי (Yag Capsulotomy): זהו הליך מהיר ופשוט יחסית, בו קרן לייזר יוצרת פתח קטן בקופסית האחורית העכורה, ומאפשרת לאור לעבור בחופשיות. הניתוח מבוצע בדרך כלל תחת הרדמה מקומית ואינו דורש אשפוז.

חשוב לזכור:

• קטרקט משני הוא תופעה שכיחה יחסית לאחר ניתוח קטרקט והטיפול בו הוא בדרך כלל פשוט ויעיל
• אם אתם חווים טשטוש ראייה או תסמינים אחרים הנמשכים יותר ממספר קטן של שבועות לאחר ניתוח הקטרקט, חשוב לפנות לרופא העיניים לבדיקה.

אפשרויות טיפול בקטרקט משני:

YAG קפסולוטומיה:

• YAG קפסולוטומיה הוא הליך קצר ופשוט יחסית, בו קרן לייזר ממוקדת יוצרת פתח קטן בקופסית האחורית העכורה של העדשה התוך עינית. הפתח מאפשר לאור לעבור בחופשיות, ובכך משפר את הראייה.

• יתרונות:
  • הליך מהיר (בדרך כלל לוקח מספר דקות).
  • מבוצע במרפאה ללא צורך באשפוז.
  • הרדמה מקומית בטיפות בלבד.
  • בדרך כלל אינו כרוך בכאב משמעותי.
  • שיפור מהיר בראייה לאחר ההליך.
  • סיכונים נמוכים יחסית לסיבוכים.

• חסרונות:
  • עלייה קלה בסיכון להיפרדות רשתית, במיוחד בקרב אנשים עם נטייה לכך.
  • במקרים נדירים, עלולה להופיע עלייה בלחץ התוך עיני, הדורשת טיפול.

• מועד ביצוע: בדרך כלל מבוצע מספר חודשים לאחר ניתוח הקטרקט הראשוני, כאשר העכירות בקופסית האחורית מפריעה משמעותית לראייה ולא.

אפשרויות טיפול נוספות (נפוצות פחות):

במקרים נדירים, כאשר קפסולוטומיה בלייזר אינה אפשרית או אינה מתאימה. מסיבות אחרות, ניעזר באחת מהאפשרויות הבאות:

• קפסולוטומיה מכנית: הליך ניתוחי פולשני יותר, בו מבוצע חתך בקופסית האחורית באמצעות מכשירים כירורגיים. הליך זה מורכב יותר ונושא סיכון גבוה יותר לסיבוכים. גם זמן ההתאוששות ארוך יותר.
• החלפת עדשה תוך עינית: במקרים נדירים מאוד, כאשר הקטרקט המשני חמור במיוחד או מלווה בבעיות אחרות בעדשה התוך עינית, ייתכן שיהיה צורך בהחלפת העדשה.