המאמר נכתב על ידי כרמית פרי אלקיים, אופטומטריסטית מוסמכת בעלת תואר שני באופטומטריה (M.Optom), ומבוסס על ניסיון מקצועי בהתאמת פתרונות ראייה למטופלים עם קרטוקונוס.
מה זה קרטוקונוס?
קרטוקונוס הוא מצב שבו הקרנית, השכבה השקופה בקדמת העין, נעשית דקה וקמורה בהדרגה ומקבלת צורה דמוית קונוס. השינוי בצורת הקרנית גורם לשבירה לא סדירה של האור, לצילינדר לא סדיר ולראייה מטושטשת או מעוותת.
המצב מופיע בדרך כלל בשתי העיניים, אך לא תמיד באותה חומרה. קצב ההתקדמות משתנה מאדם לאדם, ולכן אבחון מוקדם ומעקב מסודר חשובים במיוחד אצל בני נוער וצעירים.
מתי כדאי לפנות לבדיקה?
כדאי לפנות לבדיקה כאשר יש שינוי תכוף במרשם המשקפיים, עלייה בצילינדר, ירידה באיכות הראייה שאינה נפתרת היטב באמצעות משקפיים, סנוור או הילות סביב אורות, או היסטוריה משפחתית של קרטוקונוס.
בדיקה אצל אופטומטריסט המתמחה בקרטוקונוס יכולה לזהות סימנים חשודים ולסייע בהתאמת פתרון ראייה. האבחון והערכת ההתקדמות נעשים באמצעות בדיקת עיניים ומיפוי או טומוגרפיה של הקרנית, והחלטה על טיפול רפואי מתקבלת אצל רופא עיניים מומחה קרנית.
קרנית בריאה (משמאל) לעומת קרנית קרטוקונית
תסמינים של קרטוקונוס
בשלבים הראשונים התסמינים עשויים להיות קלים, ולעיתים הם דומים לשינוי רגיל במספר או בצילינדר. ככל שצורת הקרנית נעשית לא סדירה יותר, יכולים להופיע:
- טשטוש או עיוות של הראייה, גם לאחר החלפת משקפיים.
- שינויים תכופים במרשם ועלייה בצילינדר.
- כפילות או תמונות צל סביב אותיות וחפצים, לעיתים גם כאשר מסתכלים בעין אחת.
- רגישות לאור, סנוור והילות סביב מקורות אור.
- קושי בראיית לילה וירידה בחדות הראייה.
- הבדל באיכות הראייה ובחומרת המחלה בין שתי העיניים.
חשוב לדעת: התסמינים לבדם אינם מספיקים לאבחון. אם מופיעה ירידה פתאומית בראייה, כאב או רגישות חריגה לאור, יש לפנות בהקדם לרופא עיניים.
אבחון קרטוקונוס ומעקב אחר שינוי בצורת הקרנית מבוססים על בדיקת עיניים ועל מיפוי או טומוגרפיה של הקרנית.
כיצד קרטוקונוס משפיע על חיי היום־יום?
קרטוקונוס אינו משפיע רק על חדות הראייה בבדיקה. חוסר הסדירות בצורת הקרנית יכול לגרום לראייה מטושטשת או מעוותת, לצלליות ולכפילות סביב אותיות וחפצים, לסנוור ולהילות סביב מקורות אור.
בחיי היום־יום הדבר עשוי להתבטא בקושי לקרוא טקסט קטן, לזהות פרטים מרחוק ולנהוג, במיוחד בשעות הערב והלילה. כאשר קיימים הבדלים משמעותיים באיכות הראייה בין שתי העיניים, עלול להיווצר גם קושי בהערכת מרחקים ובאיכות ראיית העומק.
עוצמת ההפרעה משתנה מאדם לאדם ובהתאם לשלב הקרטוקונוס. התאמה מדויקת של משקפיים או עדשות מגע מיוחדות יכולה לשפר באופן משמעותי את איכות הראייה והתפקוד, אך אינה מחליפה את הצורך במעקב אחר מצב הקרנית.
קרטוקונוס בגיל ההתבגרות
מחלת הקרטוקונוס מופיעה ברוב המקרים בגילאי העשרה – ברוב המוחלט של המקרים לא לפני גיל ההתבגרות.
בתחילתה היא קשה לאבחון שכן הסימפטומים קלים ואינם מובהקים.
שיעור המחלה בישראל עומד על 2.34% וגבוה פי 10 מאשר במדינות המערביות (לפי מחקר של אוניברסיטת קרדיף ומכללת הדסה).
כמו כן, קרטוקונוס שכיח יותר באופן משמעותי אצל גברים (פי 2.5 עד פי 5 מאשר אצל נשים).
הסיבות להתפתחות קרטוקונוס
- הסיבה העיקרית להתפתחות קרטוקונוס היא גנטית.
מדובר על פגם בחלבונים המבניים המרכיבים את הקרנית.
עד כה נמצאו מספר קטן של גנים הגורמים למחלה זו.
ישנם מקרים נדירים יותר בהם קרטוקונוס מתפתח בעקבות שיפשוף כרוני של העיניים עקב אלרגייה בעיניים. - קרטוקונוס נמצא באופן תכוף יוצר אצל ילדים הנוטים לשפשף את העיניים
- ילדים בעלי עור יבש או מגורה נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות קרטוקונוס
- גם לבעלי תסמונת דאון נטייה גבוהה יותר להתפתחות קרטוקונוס
אבחון של קרטוקונוס
אבחון ודאי של המחלה נעשה בעזרת מיפוי קרנית.
מיפוי קרנית הינו מכשיר חשוב בתחום האופטיקה ורפואת עיניים ונקרא גם טופוגרפיה של הקרנית.
מיפוי קרנית יצר מהפכה של ממש באבחון מחלות קרנית בכלל ומחלת הקרטוקונוס בפרט.
המכשיר למיפוי קרנית נקרא טופוגרפר והינו מכשיר דיגיטלי הבודק ודוגם את פני שטח הקרנית בעזרת הקרנה וסריקה של מספר טבעות או מצלמה מיוחדת ומעבד את צורת הקרנית למפה של צבעים.
טופוגרפר – מכשיר למיפוי קרנית באופטיקה כרמית
צבעים חמים (צהוב/כתום/אדום) מעידים על אזורי הרמה בקרנית (אזורים קמורים).
צבעים קרים (ירוק/כחול) מעידים על אזורים יותר שטוחים בקרנית.
מיפוי טופוגרפי של קרנית בריאה לעומת קרנית עם קרטוקונוס
בסרגל שמעל למיפוי אפשר לראות את קנה המידה המתקדם בהדרגתיות משחור (אזור נמוך בקרנית) ועד ללבן (אזור גבוה).
התמונה בצד ימין הינה מפה טופוגרפית של קרנית בריאה – ניתן לראות צבעים אחידים ומעבר בין צבעים קרובים בסרגל (צהוב וקצת כתום) מעיד על קימוריות אחידה בשיפוע עדין.
לעומתה התמונה השמאלית מציגה מפה טופוגרפית של קרנית עם קרטוקונוס – ניתן לראות בבירור את העיגול האדום במרכז המעיד על אזור בולט וקמור בקרנית לעומת אזור הפריפריה (בצבע כחול) שהינו שטוח יותר מהמרכז.
קיים מעבר חד ומהיר בין הצבעים (מכחול כהה ועד לאדום) – מה שמעיד על שיפוע חד בקימור הקרנית.
מבנה הקרנית
הקרנית היא החלק השקוף של העין המחפה על האיריס (קשתית), האישון והלשכה הקידמית.
הקרנית, הלשכה הקדמית ועדשת העין אחראים על שבירת האור, כאשר הקרנית אחראית על כשני שליש מכוח השבירה ומהכוח האופטי הכולל של העין.
הקרנית בנויה מחמש שכבות:
- האפיתל – השכבה החיצונית ביותר שתפקידה להגן על הקרנית מורכבת מ 4-6 שכבות המונעות חדירה של מזהמים.
- שכבת Bowman – שכבה קשיחה המגנה על הסטרומה בקרנית ושומרת על המבנה הביומכני של הקרנית.
- שכבת הסטרומה – שכבה אמצעית עבה מהווה 90% מעובי הקרנית ואחראית לשקיפותה.
היא בנוייה מסיבי קולגן המסודרים באופן מאורגן בשילוב עם קרטוציסטים מפוזרים שתפקידם לטפל בחילוף ושמירה על התאים בקרנית.
- Descemet's membrane – שכבה דקה ללא תאים המשמשת כשכבת בסיס לאנדותל הקרנית (השכבה הבאה אחריה) ומהווה מחסום פיזי המגן מפני חדירת גוף זר
- אנדותל הקרנית – שכבה חד תאית עובייה כ 5 מיקרון מורכבת מתאי משאבה המייבשים את הקרנית ומונעים בצקת.
מבנה העין ושכבות הקרנית
שלבי התפתחות הקרטוקונוס
הסיכוי שמדובר בקרטוקונוס גובר כאשר מדובר במקרים בהם יש הופעה או החמרה באסטיגמציה במיוחד בגילאי ההתבגרות או במידה וקיים סיפור משפחתי.
קיימים מגוון אמצעים לטיפול בקרטוקונוס התלויים במידת התקדמותו, החל מהתאמת עדשות מגע מיוחדות דרך טיפול בקשרי צילוב ועד להשתלת קרנית.
קרטוקונוס מתחיל ברוב המקרים בגילאי 15-20 ומופיע לרוב בשתי העיניים.
המחלה יכולה להתקדם באיטיות במשך מספר שנים כאשר התקדמות המחלה נעצרת בסביבות גיל 30.
התפתחות המחלה לא בהכרח תופיע או תתקדם באותו הקצב בשתי העיניים.
כאשר המחלה היא בשלביה ההתחלתיים ניתן להשפיע בצורה הטובה ביותר על התפתחות הקרנית ויציבותה.
קרטוקונוס לא גורם לעיוורון, אך ככל שנטפל מוקדם יותר כך אנו מגבירים משמעותית את רמת ההצלחה של הטיפול והתוצאה הסופית.
טיפול מונע (קרוס לינקינג) ימתן את התפתחות המחלה ועשוי אף לעצור את התקדמותה.
השלב ההתחלתי
השלבים הראשונים של הקרטוקונוס מאופיינים בטשטוש ראייה כאשר נוצרת פגיעה משמעותית יותר בראיית הלילה.
יתכנו הילות סביב מקור אור.
מרשם הצילינדר עולה: נוצר צילינדר בתחום של 0.50-2.50, וניתן לשפר את חדות הראייה בעזרת משקפיים או עדשות מגע רכות או קשות מכל הסוגים.
רמת האסטיגמציה היא קלה עד בינונית.
האבחון של המחלה נעשה ע"י רופא עיניים וחייב לכלול בדיקת מיפוי קרנית.
שלב הביניים של הקרטוקונוס
כאשר המחלה מתקדמת ישנה עלייה בצילינדר לצילינדר בטווח של 2.50-4.00 וקשה יותר להגיע לחדות ראייה טובה עם משקפיים.
בא לידי ביטוי בטשטוש ראייה בכל המרחקים וסינוור.
בשלב זה יותר קשה להגיע לחדות ראייה טובה עם משקפיים או עדשות מגע רגילות ויש להתאים עדשות מיוחדות לקרטוקונוס:
- רכות SOFT K
- היברידיות
- PIGGYBACK
- קשות נושמות (RGP)
- עדשות סקלרליות.
ניתן להיעזר בשלב זה בטיפולים נוספים כמו השתלת טבעות.
השלב המתקדם של הקרטוקונוס
כאשר ישנה החמרה נוספת, האסטיגמציה בקרנית גדלה, הצילינדר מעל 4, וישנם עיוותים משמעותיים בראייה ולעיתים אף מצב של הרס רקמת הקרנית: הצטלקויות בקרנית, בצקת, עכירויות.
מצב זה של הצטלקויות בקרנית, בצקת ו/או עכירויות מצריך השתלת קרנית.
כיום השתלת קרנית נשקלת רק בחלק מן המקרים, כאשר לא ניתן להשיג ראייה תפקודית מספקת באמצעים אחרים או כאשר קיימת הצטלקות משמעותית.
טיפול בקרטוקונוס: איך בוחרים את דרך הטיפול?
אין טיפול אחד שמתאים לכל אדם עם קרטוקונוס. הבחירה תלויה בגיל, בקצב התקדמות המחלה, בעובי ובצורת הקרנית ובאיכות הראייה שניתן להשיג באמצעות משקפיים או עדשות מגע. לטיפול יש שתי מטרות נפרדות: לשפר את הראייה ולבלום את התקדמות המחלה כאשר היא פעילה.
- קרטוקונוס קל ויציב: מעקב תקופתי, משקפיים או עדשות מגע רכות במקרים המתאימים.
- שיפור הראייה בקרנית לא סדירה: עדשות קשות נושמות, היברידיות או עדשות סקלרליות המותאמות באופן אישי.
- קרטוקונוס שמראה התקדמות: רופא עיניים מומחה קרנית עשוי להמליץ על קרוס לינקינג, שמטרתו לחזק את הקרנית ולהאט או לעצור את המשך השינוי בצורתה.
- מקרים מתאימים שאינם מקבלים ראייה מספקת: ניתן לשקול טבעות תוך-קרניתיות או אפשרויות ניתוחיות אחרות בהתאם להערכת רופא העיניים.
- קרטוקונוס מתקדם עם הצטלקות משמעותית: במקרים מסוימים נשקלת השתלת קרנית.
חשוב: משקפיים ועדשות מגע נועדו לשפר את איכות הראייה, אך אינם עוצרים את התקדמות הקרטוקונוס. גם לאחר קרוס לינקינג ייתכן שעדיין יהיה צורך במשקפיים או בעדשות מגע.
קרוס לינקינג לקרטוקונוס שמראה התקדמות (Cross-Linking)
קרוס לינקינג הוא טיפול רפואי שמטרתו לחזק את רקמת הקרנית ולהאט או לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. ההתאמה לטיפול נקבעת על ידי רופא עיניים מומחה קרנית, לאחר בדיקות חוזרות המראות שינוי במיפוי הקרנית, במרשם או באיכות הראייה.
- הטיפול עושה שימוש בריבופלאבין (ויטמין B2) ובאור UVA ליצירת קשרים נוספים בין סיבי הקולגן בקרנית.
- קיימים פרוטוקולים שונים לביצוע הטיפול, והבחירה ביניהם תלויה בין היתר בעובי הקרנית ובמצבה.
- המטרה העיקרית היא לייצב את הקרנית. שיפור בראייה עשוי להתרחש אצל חלק מהמטופלים, אך אינו מובטח.
- הטיפול נשקל בדרך כלל כאשר קיימים סימנים להתקדמות, ובצעירים נדרש לעיתים מעקב תכוף יותר משום שהמחלה עלולה להתקדם מהר יותר.
- לאחר הטיפול נדרש מעקב רפואי. התאמת משקפיים או עדשות מגע נעשית בהתאם להתייצבות הקרנית ולהנחיות המטפל.
טיפול קרוס לינקינג בקרטוקונוס – מתוך docshop.com
עדשות מגע לקרטוקונוס: מתי הן נדרשות?
כאשר משקפיים אינם מספקים חדות ראייה טובה, ניתן להתאים עדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס. העדשות יוצרות משטח אופטי אחיד יותר מעל הקרנית הלא־סדירה ועשויות להפחית טשטוש, עיוותים והילות ולשפר את איכות הראייה.
חשוב להדגיש: עדשות מגע משפרות את הראייה, אך אינן עוצרות את התקדמות הקרטוקונוס. לכן יש להמשיך במעקב אצל רופא עיניים מומחה קרנית ולבצע מיפוי קרנית לקרטוקונוס בתדירות שנקבעה בהתאם לגיל, למצב הקרנית ולמידת התקדמות המחלה.
אילו סוגי עדשות מתאימים לקרטוקונוס?
סוג העדשה המתאים נקבע באופן אישי לפי צורת הקרנית, חומרת הקרטוקונוס, איכות הראייה, רגישות העין ונוחות ההרכבה:
- עדשות רכות מיוחדות לקרטוקונוס (Soft K) – מיוצרות בהתאמה אישית ועשויות להתאים לחלק מהמקרים הקלים או הבינוניים.
- עדשות היברידיות – משלבות מרכז קשיח עם שוליים רכים, במטרה לשלב חדות ראייה עם נוחות.
- עדשות בשיטת Piggyback – שילוב של עדשה קשה המורכבת מעל עדשה רכה, היוצרת שכבת ריכוך בין הקרנית לעדשה הקשה.
- עדשות קשות נושמות (RGP) – עשויות לספק ראייה חדה באמצעות תיקון האסטיגמציה הלא־סדירה, אך דורשות התאמה מדויקת ותקופת הסתגלות.
- עדשות סקלרליות – עדשות גדולות הנשענות על לובן העין ומתוכננות לקמר מעל הקרנית. בין העדשה לקרנית נמצא מאגר נוזלים, המסייע ביצירת משטח אופטי אחיד. עדשות אלו עשויות להתאים לקרטוקונוס מתקדם או כאשר עדשות אחרות אינן מספקות ראייה או נוחות מספקות.
איזו עדשה היא המומלצת ביותר לקרטוקונוס?
אין סוג אחד של עדשות המתאים לכל מי שסובל מקרטוקונוס. העדשה המומלצת היא זו שמספקת את השילוב הטוב ביותר בין חדות ראייה, נוחות, יציבות ושמירה על בריאות העין. הבחירה נעשית רק לאחר בדיקה והתאמה אישית.
כיצד מתבצעת התאמת עדשות לקרטוקונוס?
באופטיקה כרמית ההתאמה כוללת בדיקת ראייה, בחינת מיפוי הקרנית, הערכת מבנה העין ובדיקת מנח העדשה. בעדשות סקלרליות נבדקים גם המרווח בין העדשה לקרנית, שכבת הנוזלים, יציבות העדשה ואיכות הראייה.
לאחר קבלת העדשות נערכות ביקורות לפי הצורך, ובהן נבדקים מנח העדשה, נוחות ההרכבה ובריאות הקרנית. המטופלים מקבלים גם הדרכה בנוגע להרכבה, להסרה ולניקוי נכון של העדשות.
למידע נוסף ניתן לקרוא על אפשרויות הטיפול הלא־פולשני בקרטוקונוס, על עדשות מגע סקלרליות ועל מחירי עדשות סקלרליות והשתתפות קופות החולים.
עלות עדשות סקלרליות משתנה בהתאם למורכבות ההתאמה ולסוג העדשה. הזכאות להשתתפות של קופת החולים וגובה ההחזר עשויים להשתנות, ולכן מומלץ לבדוק את התנאים העדכניים מול הקופה.
סוגי העדשות
עדשה סקלרלית מלאה בנוזל
טבעות תוך־קרניתיות לקרטוקונוס: למי הטיפול עשוי להתאים?
טבעות תוך־קרניתיות הן מקטעים קטנים ושקופים המושתלים בתוך הקרנית. מטרתן לשנות את קימור הקרנית ולהפחית את אי־הסדירות שלה, וכך לשפר את איכות הראייה ואת האפשרות לתקן אותה באמצעות משקפיים או עדשות מגע.
הטבעות עשויות להתאים לחלק מהמטופלים שאינם משיגים ראייה מספקת באמצעות משקפיים או מתקשים להשתמש בעדשות מגע. הן אינן מתאימות לכל מצב של קרטוקונוס, וההחלטה על הטיפול מתקבלת לאחר בדיקה מקיפה אצל רופא עיניים מומחה קרנית.
חשוב לדעת: מטרת הטבעות התוך־קרניתיות היא לשנות את מבנה הקרנית ולהפחית את אי־הסדירות שלה, במטרה לשפר את איכות הראייה ולאפשר תיקון ראייה יעיל יותר באמצעות משקפיים או עדשות מגע. הטבעות אינן מחליפות בהכרח את הצורך באמצעי תיקון ראייה ואינן נחשבות תחליף לקרוס לינקינג כאשר קיימת התקדמות של הקרטוקונוס. במקרים מתאימים רופא עיניים מומחה קרנית עשוי לשקול שילוב בין הטיפולים.
כיצד נקבעת ההתאמה לטבעות?
רופא העיניים בוחן בין היתר את עובי הקרנית, מיקום הקונוס, מידת אי־הסדירות, קיומה של הצטלקות מרכזית ואיכות הראייה שניתן להשיג באמצעים אחרים. גם לאחר הטיפול ייתכן שיהיה צורך במשקפיים או בעדשות מגע לקבלת הראייה הטובה ביותר.
זהו הליך ניתוחי, ולכן לפני קבלת החלטה חשוב לקבל הסבר אישי על התוצאה הצפויה, הסיכונים, תקופת ההחלמה והמשך המעקב.
טבעות תוך־קרניתיות לקרטוקונוס
מתי נדרשת השתלת קרנית בקרטוקונוס?
השתלת קרנית נשקלת בדרך כלל רק בקרטוקונוס מתקדם, כאשר לא ניתן להשיג ראייה תפקודית מספקת באמצעות משקפיים או עדשות מגע מיוחדות, או כאשר קיימת הצטלקות משמעותית במרכז הקרנית.
רוב המטופלים עם קרטוקונוס אינם זקוקים להשתלת קרנית. ההחלטה מתקבלת על ידי רופא עיניים מומחה קרנית לאחר שמוצו אפשרויות תיקון הראייה ונבדקו מבנה הקרנית, מידת ההצטלקות וההשפעה על התפקוד היומיומי.
אילו סוגי השתלת קרנית קיימים?
- השתלה שכבתית קדמית עמוקה (DALK) – החלפת השכבות הקדמיות של הקרנית תוך שמירה על שכבת האנדותל של המטופל, כאשר מצבה מאפשר זאת.
- השתלת קרנית מלאה (PK) – החלפת כל עובי הקרנית, במקרים שבהם השתלה שכבתית אינה מתאימה.
סוג ההשתלה נקבע בהתאם למצב הקרנית ולהערכת המנתח. לאחר הניתוח נדרש טיפול בטיפות ומעקב רפואי ממושך. הראייה מתייצבת בהדרגה, ולעיתים עדיין נדרשים משקפיים או עדשות מגע כדי להגיע לראייה מיטבית.
השתלת קרנית לטיפול בקרטוקונוס מתקדם
לקביעת תור לטיפול בקרטוקונוס בעזרת עדשות סקלרליות
מקורות מקצועיים ומידע נוסף
הבהרה רפואית: המידע במאמר נועד להרחבת הידע ואינו מחליף אבחון או ייעוץ של רופא עיניים מומחה קרנית. התאמת פתרון הראייה מתבצעת בהתאם לממצאי הבדיקה ולמצב הקרנית. עדכון אחרון: אוגוסט 2026 מאמרים נוספים שכתבתי בנושא קרטוקונוס ועדשות סקלרליות:- עדשות מגע סקלרליות – לא רק לטיפול בקרטוקונוס
- עדשות סקלרליות – לא רק לקרטוקונוס – סיפור מקרה
- קרטוקונוס – כל הטיפולים היעילים ביותר שאינם פולשניים
- על מיפוי קרנית והתאמת עדשות מיוחדות (כולל עדשות לקרטוקונוס – Keratoconus)
- רשימת מחירים עדכניים של עדשות סקלרליות
קצת היסטוריה מרתקת בנושא התפתחות הטיפול בקרטוקונוס
- הקרטוקונוס אובחן לראשונה בשנת 1748 ע"י רופא עיניים ופרופסור לאנטומיה בשם Burchard David Mauchart מאוניברסיטת Tübingen שבגרמניה. הוא היה הראשון לכתוב בשנה זו חיבור מדעי על מקרה של קרטוקונוס והיה בין הראשונים לתעד זאת בספרות בתור "תפיחה של הקרנית"
- בשנת 1854 רופא בריטי בשם John Nottingham תאר את הקרטוקונוס בצורה מפורטת ומעמיקה יותר, וחשוב יותר – יצר אבחנה ברורה מביטויים אחרים של עיוותים בקרנית ותאר זאת כ "קרנית חרוטית". בנוסף הוא ציין רשימה של סימפטומים כמו כפילות ראייה, טשטוש ראייה, חולשה של הקרנית ובעיות של חדות ראייה (קוצר / רוחק ראייה)
- בשנת 1851, Hermann von Helmholtz המציא את ה – ophthalmoscope (מכשיר לבדיקת רשתית העין), אשר חולל מהפכה בדרך שבה רופאי עיניים בדקו את הפציינטים. בשנת 1859, נוצלה המצאה זו ע"י מנתח בריטי בשם William Bowman כאחד מרופאי העיניים הראשונים לשימוש במכשיר לצורך בדיקה של הקרנית לאבחון קרטוקונוס
- בשנת 1887 היה זה רופא עיניים גרמני בשם Adolf Gaston Eugen Fick שהמציא את עדשת המגע המוצלחת הראשונה שנוצרה מזכוכית כבדה מנופחת. המצאה זו היוותה מהפכה בטיפול בקרטוקונוס כאשר ב 1888 השתמש בעדשה זו לראשונה לדחוס את ולשטח את הקרנית החרוטית
- Eduard Zirm היה רופא העיניים הראשון שביצע ב 1905 השתלת קרנית מוצלחת
שאלות נפוצות על קרטוקונוס
קרטוקונוס נגרם בדרך כלל משילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים. היסטוריה משפחתית מעלה את הסיכון, ושפשוף עיניים תכוף נקשר להתפתחות המחלה ולהחמרתה. אלרגיה בעיניים אינה גורמת בהכרח לקרטוקונוס, אך היא עלולה לעודד שפשוף ולכן חשוב לטפל גם בה.
לא. עדשות מגע אינן מרפאות קרטוקונוס ואינן עוצרות את התקדמותו; תפקידן לשפר את איכות הראייה. כאשר מיפויי הקרנית מראים התקדמות, רופא עיניים מומחה קרנית עשוי להמליץ על טיפול קרוס לינקינג שמטרתו להאט או לעצור את התקדמות המחלה.
המחיר משתנה לפי סוג העדשה, מורכבות ההתאמה ומספר בדיקות המעקב הנדרשות. במקרים מסוימים קיימת השתתפות של קופת החולים. לפירוט נוסף קראו את מדריך המחירים לעדשות סקלרליות.
ברוב המקרים קרטוקונוס אינו גורם לעיוורון מלא, אך ללא אבחון, מעקב וטיפול מתאימים הוא עלול לפגוע באופן משמעותי באיכות הראייה. אבחון מוקדם מסייע לעקוב אחר התקדמות המחלה ולהתאים בזמן פתרון לשיפור הראייה או טיפול רפואי מתאים.
ניתוחי לייזר רגילים להסרת משקפיים, שמסירים רקמה מהקרנית, בדרך כלל אינם מתאימים למי שאובחן עם קרטוקונוס. ההחלטה מתקבלת רק לאחר בדיקה מקיפה אצל רופא עיניים מומחה קרנית, שיכול להעריך אם קיימות חלופות מתאימות ובטוחות יותר.
האבחון כולל בדיקת ראייה, בדיקת מבנה הקרנית ומיפוי או טומוגרפיה של הקרנית, המאפשרים לזהות שינויים בצורה ובעובי הקרנית ולעקוב אחריהם לאורך זמן. האבחון הרפואי וההחלטה על טיפול נעשים אצל רופא עיניים מומחה קרנית.
כאשר קיימת התקדמות מתועדת, רופא עיניים מומחה קרנית עשוי להמליץ על קרוס לינקינג כדי להאט או לעצור את המשך השינוי בקרנית. ההחלטה מבוססת בין השאר על גיל המטופל, עובי הקרנית, השוואת מיפויים ושינויים בראייה, ולכן חשוב להקפיד על מעקב.
השתלת קרנית נשקלת בדרך כלל בקרטוקונוס מתקדם, כאשר לא ניתן להשיג ראייה תפקודית מספקת באמצעות משקפיים או עדשות מגע מיוחדות, או כאשר קיימת הצטלקות משמעותית במרכז הקרנית. רוב האנשים עם קרטוקונוס אינם נזקקים להשתלה.
קרטוקונוס מופיע בדרך כלל בשתי העיניים, אך לא תמיד באותה חומרה או באותו קצב. לעיתים הסימנים ברורים בעין אחת, בעוד שבעין השנייה השינויים קלים מאוד או עדיין אינם ניתנים לזיהוי בבדיקה רגילה. לכן חשוב לבדוק ולמפות את שתי הקרניות ולהמשיך במעקב בהתאם להמלצת איש המקצוע.
היסטוריה משפחתית של קרטוקונוס עשויה להעלות את הסיכון, אך אין משמעות הדבר שכל בני המשפחה יפתחו את המחלה. מומלץ ליידע את האופטומטריסט או רופא העיניים על קרטוקונוס במשפחה, במיוחד כאשר מדובר בילדים ובני נוער או כאשר קיימים שינוי תכוף במרשם, עלייה בצילינדר, שפשוף עיניים או ירידה באיכות הראייה. בהתאם לממצאים ניתן להמליץ על מיפוי קרנית ומעקב.
אנשים רבים עם קרטוקונוס יכולים לנהוג כאשר חדות הראייה שלהם מתוקנת כנדרש באמצעות משקפיים או עדשות מגע. עם זאת, סנוור, הילות, כפילות וטשטוש עלולים להקשות במיוחד על נהיגה בלילה. אם מופיע קושי בזיהוי תמרורים, כלי רכב או מקורות אור, מומלץ להימנע מנהיגה עד לבדיקת הראייה ולהתאמת פתרון מתאים.










