המאמר המקיף ביותר על כל הדרכים לעצירת קוצר ראייה

תוכן עניינים

העולם עסוק בימים אלו במגפת הקורונה שהפכה לאפידמיה בעולם כולו, אך בימים כתיקונם ישנה מגיפה אחרת המעסיקה חוקרים ורופאים רבים והיא עליית שיעור קוצר ראייה ושיעור קוצר הראייה אצל ילדים בפרט.

קוצר ראייה הפך בעולם המערבי למגפה של ממש וכל זאת בטווח זמן של דור אחד בלבד.

במאמר זה אסביר על קוצר ראייה, הגורמים, הסיבוכים המסכנים את הראייה (שמדאיגים את החוקרים והמטפלים – רופאי עיניים ואופטומטריסטים) ואפרט לגבי דרכי הטיפול האפקטיביות ביותר המקובלות היום.

 

שכיחות קוצר ראייה (מיופיה) בעולם המודרני

שכיחות קוצר ראיה עלתה דרמטית בעשרות השנים האחרונות וגרמה לעניין גובר בקרב הציבור והקהילה המדעית. שכיחותה שונה באזורים שונים בעולם – במדינות מתועשות ובערים ישנה שכיחות גבוהה בהרבה לעומת אזורים כפריים.

כשלושים אחוזים מהאנשים בכל העולם סובלים מקוצר ראייה.
בארצות המזרח (יפן סינגפור וטיוואן) השכיחות אף עולה עקב העיניים המלוכסנות ומתח העפעפיים הגבוה יותר – כל אחד מ3 או אחד מ-2 סובל מקוצר ראייה.

בישראל אחוז קצרי הראייה עומד על כ 40%. שיעור הדומה לאירופה ולארה”ב.

הצפי הוא שעד שנת 2050 מרבית אוכלוסיית העולם תסבול מקוצר ראייה (עפ”י מחקר שפורסם בכתב העת  Ophthalmology).

קוצר ראייה והסיבוכים הנובעים ממנו הינם הגורם השני בשכיחותו לעיוורון ברחבי העולם.

בארצות הברית של תחילת המאה ה-20, עמד אחוז קצרי הראיה על כ-25%, כאשר בשנות ה-70, כלומר תוך 50 שנים בלבד, עלה שיעור זה ב 41%. שיעור העלייה מהווה ראייה מוצקה להשפעה הניכרת של הגורמים הסביבתיים על התופעה, ומעיד כי אין בגורמים גנטיים בלבד כדי להסביר את המגמה.

מחקר שפורסם ע”י Brien Holden Vision Institute מעריך כי עד 2050:

  • 50% מאוכלוסיית העולם יסבלו מקוצר ראייה (5 מיליארד איש)
  • 10% (מיליארד איש) יסבלו מקוצר ראייה גבוה

 

.שכיחות עולמית משוערת של קוצר ראייה

שכיחות עולמית משוערת של קוצר ראייה בעשורים על בסיס מגמות עכשוויות – מתוך Holden et al

 

שיעור קוצר הראייה בקרב ילדים בישראל

בארץ לעומת מדינות המזרח נראה כי הגורם הגנטי פחות חזק ודווקא הגורם של החיים במרחב העירוני כמו גם עבודה מרובה של העיניים בראייה מקרוב הם אלו שמשפיעים על שיעור קוצר הראיה.

מחקר שנעשה בשנות התשעים בבי”ח “שערי צדק” מצא כי ילדים מהמגזר החרדי סובלים פי 2 מקוצר ראייה ביחס לכלל הציבור בארץ. הסיבה לכך היא ככל הנראה שעות הלימוד והקריאה הרבות אצל ילדים בחינוך החרדי אשר מאמצים את עיניהם לאורך זמן ומגיל צעיר מאד.

כמו כן מחקרים הראו כי באוכלוסייה עירונית שיעור וחומרת קוצר הראיה גבוהים יותר לעומת אוכלוסייה כפרית, כאשר בישראל 92% מאוכלוסיית המדינה הינה עירונית.

מחקר שהתפרסם בכתב העת הבריטי בנושאי רפואת עיניים בחן את הקשר בין לימודים בהיקפים גבוהים בגילאים הצעירים לבין מיופיה. גם מחקר זה מצא שמסגרות חינוך המאופיינות בשעות מרובות של למידה בתוך כיתות לעומת שעות פעילות מחוץ לכיתה מקדימות את ליקוי קוצר הראייה ומעצימות אותו.

במדינת ישראל מספר ימי הלימוד הוא הגבוה ביותר במערב ולכן הסיכון למיופיה בקרב הילדים עולה.

מחקר נוסף שהתפרסם בכתב העת “כתב העת הישראלי לחקר מדיניות הבריאות” אשר ביצע בדיקות סקר בקרב ילדים בגילאי 3-5 באזור ירושלים מצא כי ל- 1 מכל 4 ילדים יש סיכוי להימצאותה של הפרעת ראייה כבר בגיל הגן. במחקר זה מדובר על שלל ליקויי ראייה הגורמים להפרעות בראייה ולא רק על מיופיה, אך ישנה חשיבות גדולה לאבחון נכון בגיל מוקדם על מנת לתת מענה נכון ולמנוע מקרים של עין עצלה וסיבוכים נוספים בעתיד.

 

שכיחות עולמית משוערת - קוצר ראייה בכל שכבת גיל על פי שנים

שכיחות עולמית משוערת – אחוז הסובלים מקוצר ראייה בכל שכבת גיל על פי שנים – על בסיס מגמות עכשוויות

 

במאמר זה אסקור חלק מהמחקרים החדשים ששינו את החשיבה שהייתה רווחת לגבי הטיפול במיופיה והטיפולים החדשים המוצעים כיום.

 

מהו קוצר ראייה (מיופיה) ?

זהו ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם ומתייחס לקושי לראות מרחוק.

כפי שציינתי, הגורם העיקרי למגפת הראייה הוא ככל הנראה הזמן הרב שאנו ממקדים את המבט בצפייה או קריאה במסכי מחשב וטלפונים ניידים, ומנגד שהייה קצרה מדי מחוץ לבית ומחוץ למבנים סגורים כך שהעין לא מתרגלת מספיק ראייה למרחק.

מיופיה מוגדרת כהפרעת ראיה בה עצמים מרוחקים נראים מטושטשים, ואילו עצמים קרובים נראים בבירור. המצב נוצר כאשר המוקד האופטי של העין קצר ביחס לאורכה.

קוצר ראייה הוא מצב של ליקוי בשבירת קרני האור ע”י מערכת הראייה הכוללת את הקרנית, נוזל הלשכה, עדשת העין והגוף הזגוגי.

קוצר ראייה מתבטא בכך שהעין מאורכת מדי ואור המגיע לעין נשבר לפני הרשתית במקום על גבי הרשתית (ראה תרשים). במצב זה הדמות המתקבלת על הרשתית הינה מטושטשת.

 

ראייה תקינה לעומת קוצר ראייה

ראייה תקינה לעומת קוצר ראייה

 

כיצד מודדים קוצר ראייה

קוצר ראייה נמדד בדיופטרים. דיופטר היא יחידת מידה לעוצמה האופטית של עדשה, והיא מסומנת באות D. דיופטר מוגדר כעוצמת שבירת האור ומרחק מוקד העדשה המתקנת שיש להרכיב על מנת לאפשר לעין למקד עצמים רחוקים באופן ברור על הרשתית.
דיופטר שווה למעשה למספר ההופכי של מרחק המוקד כפי שהוא נמדד במטרים כלומר נמדד באחד חלקי מטר. לדוגמה, עדשה של 3 דיופטר היא עדשה אשר מרכזת קרני אור מקבילות למוקד אופטי במרחק 1⁄3 מטר.

 

קוצר ראיה מתחלק לשלוש רמות עיקריות:

  • קל:       0 ועד 3 דיופטר
  • בינוני:   3 עד 6 דיופטר
  • גבוה:    גבוה מ 6 דיופטר

קוצר ראייה של 6 דיופטר ומעלה נחשב קוצר ראייה חמור.

מחקרים מראים כי אנשים בעלי קוצר ראייה ברמה זו נמצאים בסיכון רב יותר לבעיות עיניים חמורות, כמו הפרדות רשתית ועד מקרי קיצון של עיוורון.

 

מחשבון קוצר ראייה (מיופיה)

מחשבון מדהים שפותח עי Brien Holden Vision Institute מאפשר חישוב מהיר והערכה של התפתחות קוצר הראיה של הילד בכל גיל כתלות באופן הטיפול.

באמצעות מחשבון זה ניתן לבדוק את הפוטנציאל של כלל סוגי הטיפולים הקיימים כיום לעצירת קוצר הראיה.

המחשבון הינו כלי חינמי הנמצא בשימוש יומיומי של רופאי עיניים, אופטומטריסטים והורים (השימוש במחשבון דורש רישום לאתר).

כלי זה ממחיש באופן פשוט ונגיש את השיפור שניתן להשיג בעזרת כל אחד מסוגי הטיפולים ומאפשר בחינה של סיכונים (ותופעות הלוואי) מול התועלת.

הכלי גם עוזר לאנשי המקצוע בהסברה מול הורים לגבי הסכנה שבחוסר טיפול מתאים וממחיש בגרף פשוט את עליית המספר הצפויה עם הגיל עם וללא טיפול.

בדוגמא הבאה של שימוש במחשבון ניתן לראות כי ילד בן 6 עם קוצר ראייה קטן מאוד של 0.50- עם תיקון רגיל של משקפיים למרחק בלבד (שאנו מהווה טיפול לעצירת המיופיה), צפוי עד גיל 17 להגיע לקוצר ראיה של 5.00- (עקומה אדומה).

לעומת זאת בטיפול משולב (משקפיים / עדשות + טיפול תרופתי) ניתן לראות קצב שליטה של עד 50% בהתארכות גלגל העין ותוצאה צפויה של 2.73- דיופטר (עקומה ירוקה).

כלומר, בטיפול שכזה אני מצליחים לשמור את קוצר הראייה בטווח הקל לעומת קוצר ראייה המתקרב לטווח הגבוה במקרה של חוסר טיפול.

 

מחשבון לבחינת מצב עתידי של קוצר ראייה

מחשבון לבחינת מצב עתידי של קוצר ראייה עם או ללא טיפול

 

עלייה בשכיחות קוצר הראייה והסיכונים הנלווים

מגמת העלייה בתופעת קוצר הראיה חושפת מיליוני אנשים לסיבוכים מסכני ראייה.

זו אחת הסיבות העיקריות לשימוש הגובר בטיפולים תרופתיים כמו גם בטכנולוגיות חדשות אשר מציעות עיכוב ואף בלימה של החמרת קוצר הראייה.

חשוב לדעת כי שימוש במשקפיים או עדשות מגע אינו מונע את העלייה בקוצר הראייה.

קוצר ראייה קשור לסיבוכים בבריאות העין כגון ניוון מאקולרי, היפרדות רשתית, קטרקט וגלאוקומה.

באופן סטטיסטי, ככל שהופעת קוצר הראייה מתרחשת בגיל מוקדם יותר, משך ההתקדמות של קוצר הראייה יהיה גדול יותר וקצב ההתקדמות יהיה מהיר יותר.

חשוב לציין שכל עלייה ברמה של קוצר הראייה מעלה את הסיכון לסיבוכים הנ”ל בהשוואה לעין שאינה סובלת מליקוי ראייה, אך הסיכון עולה באופן דרמטי כאשר המיופיה נמצאת בטווח הגבוה (מעל 6 דיופטר).

לדוגמא כאשר קוצר הראייה הוא בין 5.00 ל 7.00 דיופטר הסיכון לגלאוקומה הינו פי 3.3, הסיכון לקטרקט הוא פי 5.5 והסיכון להיפרדות רשתית הוא פי 21.5 לעומת עין ללא ליקויי ראייה.

גם הסיכון לניוון מקולרי הוא פי 40 (ניוון של מרכז הראייה) !!

התחזיות העתידיות בקשר לקוצר ראייה מעריכות כי עד 2050 לפחות מיליארד אנשים נמצאים בסיכון פוטנציאלי לפתח ליקוי ראייה בלתי הפיך ועיוורון הקשור לקוצר ראייה.

 

הסכנות הבריאותיות הנובעות מקוצר ראיה גבוה

קוצר ראיה כרוך בהתארכות גלגל העין המובילה למתיחה, הידקקות והיחלשות של הרקמות המהוות את דפנות העין. תופעה זו גורמת לסובלים מקוצר ראיה (בעיקר גבוה), להיות חשופים יותר לסיבוכים מסכני ראיה ואף לעיוורון במקרים קיצוניים.

לפיכך, כל טיפול שמעכב או בולם את ההידרדרות, יש בו כדי להשפיע על עתיד ראייתם ואיכות חייהם של מליוני בני אדם.

 

הגורמים העיקריים לקוצר ראייה

ממספר לא מבוטל של מחקרים עולה כי אצל רוב האנשים המיופיה מתפתחת בעיקר בילדות, ספציפית בתקופת בית הספר. ילדים עם הופעת מיופיה בשנים המוקדמות יטו לסבול מהתקדמות גבוהה יותר של מיופיה בהמשך.

ברוב המקרים,לאחר תקופת הבגרות התקדמות קוצר הראייה מתייצבת.

הגורמים העיקריים שאובחנו כמשפיעים על הופעת והתקדמות קוצר הראייה הינם:

  • משפחתי / גנטי

    הסיכון ללקות במיופיה גדל כאשר ההורים, או אחד מהם, סובל מקוצר ראייה. מחקרים מראים כי אם רק אחד מההורים סובל מקוצר ראייה אזי הסיכון של הילד לפתח קוצר ראייה הוא כמעט פי 3. במצב שבו שני ההורים סובלים מקוצר ראייה אזי הסיכוי שהילד יפתח קוצר ראייה גדל פי 7 !

    מחקרים מצביעים על העברה תורשתית של קוצר ראייה בשיעור של 89%. לפי תאוריה זו, העין מאורכת מעט כתוצאה מפגמים במהלך ההתפתחות, ובכך גורמת לתמונה להתמקד לפני הרשתית במקום עליה.

 

  • רמת אינטלגנציה ומצב סוציו-אקונומי

    מעבר לגורם הגנטי, נמצא קשר בין מיופיה לבין רמת האינטליגנציה, מעמד אקדמי ועיסוקים המחייבים ראיה לקרוב לפרקי זמן ממושכים (שימוש מרובה במסכים). חוקרים מ King’s College בלונדון אשר בחנו 15 מחקרים שונים עם כ-60 אלף נבדקים, מצאו כי שיעור הסובלים מקוצר ראייה הינו כפול בקרב אוכלוסיות בעלות השכלה אקדמית לעומת חסרי השכלה.

 

  • גורמים סביבתיים

    הימצאות בחללים סגורים ומוגבלים ושימוש גובר במסכים

    מנגנון זה אינו לגמרי ברור אך לדברי החוקרים, השימוש הגובר במסכים, והירידה בשהות במרחבים ומשחקים בחוץ, תורמים משמעותית לעליה במקרי המיופיה. כמו כן, אחוז הסובלים מקוצר ראייה גבוה משמעותית באזורים האורבניים.

ההבנה העיקרית היום היא שהגורם המרכזי הינו חוסר בפעילות חוץ.

במשפחות בהן לשני ההורים קוצר ראיה שילדיהם בילו יותר זמן בפעילות מחוץ לבית נמצא קוצר ראיה נמוך יותר.
במחקר נמצא ששעת משחק שבועית נוספת מחוץ לבית הורידה ב 14% את הסיכון לקוצר ראיה בילדות.

 

מהו המנגנון הגורם להתארכות גלגל העין ועליה בקוצר ראייה ?

מסתבר שהאמצעים המקובלים לתיקון קוצר ראייה, כמו עדשות משקפיים או עדשות מגע, אין בהם כדי לבלום את מגמת העליה בקוצר הראייה.
מחקרים שנערכו לאחרונה הראו כי הרשתית ההיקפית הינה בעלת השפעה משמעותית יותר מהמקולה (האזור ברשתית בו הראיה ממוקדת) בכל הנוגע לטשטוש והתארכות גלגל העין.

כאשר מתחיל קוצר ראייה ואנו מתקנים אותו ע”י משקפיים או עדשות מגע רגילות אנו דואגים לכך שנקודת הפוקוס המרכזית תיפול על הרשתית – איזור הראייה הברורה.
תיקון זה מאפשר ראייה חדה במוקד הראייה אך בד בבד גורם לטישטוש ברשתית ההיקפית. מחקרים אחרונים מראים כי טישטוש היקפי זה הוא שאחראי למנגנון התארכות גלגל העין.

 

טיפולים אשר נחשבו בעבר כיעילים בהפחתת קוצר ראייה

אלו הטיפולים שבעבר נחשבו יעילים ושהיום אנו יודעים כי ההפך הוא הנכון:

תת תיקון של קוצר הראייה

מתן מרשם משקפיים מופחת ממה שמוצאים בבדיקת הראייה. המחשבה בעבר הייתה שצריך לתת לעין להתאמץ ובכך המספר לא יגדל אך היום אנו יודעים שהמאמץ של העין הוא שגורם להתארכות גלגל העין ולעלייה של קוצר הראייה.

 

עדשות מגע חד מוקדיות רכות או קשות

במחקרים קליניים המשווים בין השפעות של עדשות מגע רכות לבין משקפיים, לא נמצא הבדל משמעותי. נכון הדבר גם לגבי עדשות קשות שבעבר נחשבו לממתנות קוצר ראייה: עדשות קשות מפעילות לחץ מתון על הקרנית ולכן היה נהוג לחשוב כי הן ממתנות את קצב עליית המיופיה אך במחקרים שנעשו לאורך זמן נמצא שהשפעתן של העדשות על מבנה הקרנית הינה זמנית בלבד (כל זמן שמרכיבים באופן קבוע את העדשות) וכי זמן קצר לאחר הפסקת השימוש בעדשות הקשות, הקרנית חוזרת למקומה הטבעי והמספר עשוי להמשיך ולעלות.

 

שימוש במשקפי ביפוקל או מולטיפוקל בילדים עם קוצר ראייה

המחשבה הייתה כי המאמץ האקומודטיבי לקרוב (עדשת העין שעושה פוקוס בקריאה) הוא זה שגורם להתארכות גלגל העין.  במחקר שהשווה בין ילדים עם תיקון משקפיים למרחק בלבד לבין ילדים אשר הותאמו להם משקפי מולטיפוקל / ביפוקל נמצא כי בקבוצת הביפוקל / מולטיפוקל הייתה עלייה ממותנת יותר בקוצר הראייה אך אפקט זה היה משמעותי בשנה הראשונה למחקר ובהמשך לא נמצא הבדל שיצדיק מתן משקפיים רב מוקדיות. עם זאת במחקר אחר נמצא כי עדשה מולטיפוקלית בשילוב עם מתן אטרופין משפר את האפקט על קוצר הראייה.

 

הטיפולים אשר נחקרו ונמצאו יעילים לעצירת מיופיה:

עדשות מגע יומיות עם עיצוב אופטי ייחודי

ראוי במיוחד לציון פיתוח של עדשות מגע רכות, בעלות “אזור טיפולי”.

העדשות הקיימות בשימוש בארץ הן עדשות  MiSight® 1 day של חברת CooperVision.

עדשות אלו פותחו במיוחד כדי להאט את קצב התקדמות המיופיה אצל ילדים. הן נראות ומרגישות כמו עדשות מגע רכות רגילות אך העיצוב האופטי הנקרא Active control Technology הוא שאחראי להאטת התארכות גלגל העין.  עדשות אלו ניתנות במרשם מגילאי 8 עד 12.

לעדשה זו מבנה ייחודי שבו התיקון של קוצר הראייה נמצא במרכז העדשה ומאזור זה כוח העדשה עולה בצורה הדרגתית (בעיצוב קונצנטרי) עד ההיקף של העדשה כאשר התוספת למרשם של קוצר הראייה מגיעה עד ל +2.00D. התיקון האופטי בעדשה גורם לכך שלא יהיה טשטוש בהיקף הרשתית. האובייקט יופיע לפני הרשתית ולא אחריה ובכך נמנע מנגנון של התארכות גלגל העין (ראה איור).

 

אופן הפעולה של עדשות מגע בשליטה במיופיה

אופן הפעולה של עדשות מגע  MiSight® 1 day בשליטה במיופיה (מתוך InfocusOptical)

 

מחקרים קליניים שבוצעו על עדשות  MiSight® 1 day בקרב ילדים ונוער הוכיחו שקצב התפתחות המיופיה קטן ב-59% בממוצע בהשוואה לתיקון ראיה רגיל וכן נרשמה הפחתה של 52% בהתארכות גלגל העין.

קיימת חשיבות גבוהה להתחלת טיפול מיד כשמזהים עליה בקוצר הראייה.

 

הארכת זמן השהייה בחוץ

זמן ממושך של שהייה מחוץ לבית יכול לעכב ולהאט את התקדמות קוצר הראיה.

במחקרים נמצא כי זמן חוץ זה הפחית את מספר המקרים החדשים של קוצר ראיה בעד 50% ויכול לעכב ביעילות את הופעת קוצר הראייה, אך יכולתו להאט את קצב התקדמותה של קוצר ראיה אינה מוכחת קלינית.

במחקר על התקדמות קוצר ראייה אצל ילדים שפורסם ע”י האגודה האמריקאית לבריאות העין ושבו השתתפו 693 תלמידי כיתה א מ 16 בתי ספר. קבוצת ההתערבות מנתה 267 תלמידים הייתה מעורבת בפעילויות ומשחקי חוץ. את התלמידים בקבוצה זו עודדו לשהות לפחות 11 שעות בשבוע בפעילות חוץ, כאשר קבוצת הבקרה לא נהנתה מפעילויות אלו אך שהתה זמן לא מוגדר בחוץ.

המחקר הראה שסטודנטים מקבוצת ההתערבות ששהו יותר מ 11 שעות בפעילויות חוץ (50% לעומת 23% אצל קבוצת הבקרה), הראו הפחתה משמעותית באופן בקצב התקדמות המיופיה – 54% פחות מאשר בקבוצת הבקרה. ההשפעה החיובית בקבוצת ההתערבות נצפתה אצל ילדים קצרי ראייה וגם אצל אלו שאינם קצרי ראייה.

 

טיפות אטרופין

אטרופין הינו הטיפול האפקטיבי ביותר שקיים היום לשליטה על התקדמות קוצר ראייה אצל ילדים החל מרגע הופעת קוצר הראייה.

מרגע הופעת קוצר הראייה אצל הילד, קצב ההחמרה הממוצע מדבר על 0.5- דיופטר לשנה (1 דיופטר אצל אסיאתים) ומספר שנים מאוחר יותר יגיעו ילדים אלו לקוצר ראייה ברמה גבוהה, ומכאן החשיבות הגבוהה והדחיפות בהתערבות בשלב מוקדם ככל שניתן.

שימוש באטרופין בריכוז גבוה של 0.5% או 1% מספק את רמת השליטה הגבוהה ביותר בהתקדמות המיופיה אך תופעות הלוואי שלו כמו סינוור וקשיים בראייה מקרוב הוביל בהרבה מקרים לסגת מהטיפול ואף להפסיקו. גם ההשלכות לטווח ארוך של הטיפול באטרופין במינון גבוה לא ברורות באופן מלא בשלב זה.

מחקרים קליניים אחרונים מראים כי שימוש בטיפות אטרופין במינון נמוך 0.01% הצליחו לעצור התקדמות של קוצר ראייה עם הרבה פחות תופעות לוואי לעומת המינונים הגבוהים (0.5% או 1%). מחקרים אלו הראו האטה של קצב התקדמות המיופיה בכמעט 59%.

עדיין ישנו אחוז מסויים של פציינטים שאינם מגיבים לטיפול זה בצורה מספקת ואשר לא ברור עדיין מהו הטיפול האופטימלי עבורם. קיימת גם האפשרות של טיפול משולב: הגברת זמן השהייה במרחב פתוח בשילוב עם אטרופין במינון נמוך.

גם במחקר שהוצג על ידי פרופסור מורד בקונגרס האירופאי של רפואת העיניים עולה כי הזלפת אטרופין במינון נמוך (0.01%) האטה את התקדמות קוצר הראייה אצל רוב הילדים המטופלים במהלך תקופה של שנתיים ללא תופעות לוואי שליליות.

 

אורטוקרטולוגיה – Orthokeratology – Ortho K

האורטוקרטולוגיה עושה שימוש בעדשות מגע קשות בעלות מבנה ייחודי הקרוי “גאומטריה הפוכה”.

את העדשות מרכיבים בלילה בזמן השינה ומסירים אותן בבוקר.

בזמן שינה, העדשה יוצרת לחץ מתון ומשנה את קמירות הקרנית כך שבבוקר, לאחר הסרתה, נשארת קמירות שטוחה יותר של הקרנית המאפשרת תיקון אופטי של קוצר הראייה. זאת אומרת שבבוקר מרכיב העדשה חווה ראייה תקינה ללא צורך במשקפיים או עדשות מגע לאורך היום.

במחקרים רבים בהם נערכו השוואות בין נבדקים שהרכיבו עדשות אורטו-קיי לבין נבדקים שהרכיבו משקפיים חד מוקדיים נמצא כי עדשות אורטו-קיי האטו ב 52% את התקדמות אורך העין.

הוכח במבחנים מבוקרים, שיש בשיטה זו כדי למתן את התארכות גלגל העין והעליה בקוצר הראייה, בעיקר בקרב ילדים ונוער.

 

כיצד פועלת טכנולוגיית האורטוקרטולוגיה?

בטכנולוגיית האורטוקרטולוגיה נעשה שימוש מתוחכם בעדשות מגע על מנת לעצב מחדש את פני הקרנית לשם ביטול קוצר הראייה והאסטיגמציה (צילינדר) של העין. את העדשות יש להרכיב בזמן השינה, כאשר לחץ העפעפיים על העדשה גורם לשינויים מזעריים בצורת הקרנית.

מטרת האורטוקרטולוגיה היא לצמצם את מספר הלילות בהן נעשה שימוש בעדשות, ללא ירידה באיכות הראייה.

 

כיצד עובדת אורטוקרטולוגיה

כיצד עובדת אורטוקרטולוגיה – Ortho-K (מתוך InfocusOptical)

 

יתרונות וחסרונות של האורטוקרטולוגיה

יתרונות: מחקרים מצאו כי שיטה זו אכן בולמת או לפחות מעכבת את העליה בקוצר הראייה, בעיקר בקרב ילדים ובוגרים צעירים. יתרון נוסף הוא למי שאינו סובל את הרכבת המשקפיים , השיטה מייתרת את הצורך בשימוש בעדשות מגע או משקפיים, וכמובן היותה מאושרת על ידי ה- FDA. כמו כן שיטה זו היא הפיכה לעומת ניתוח לייזר לדוגמא וברגע שמפסיקים את השימוש בעדשות, השפעתן על הקרנית עוברת.

חסרונות האורטוקרטולוגיה: מתאים מגיל שבו הילד משתף פעולה ותלוי במידת בגרותו ויכולתו להיות שותף בתהליך. בד”כ מדובר בגילאי 10 ומעלה וכך עשויים “לפספס” שנים קריטיות של התפתחות קוצר הראיה.  בנוסף, ההסתגלות לעדשות Ortho-K קשה יותר מאשר לעדשות רכות או משקפיים.

בשלבים הראשונים יש צורך במעקבים די תכופים אחר השפעת העדשות על הקרנית. תהליך התייצבות הראייה לוקח כ 3 חודשים.

 

לסיכום

קוצר ראייה, במיוחד אם הוא גבוה, חושף את הסובל ממנו לסכנות שונות כשהחמורה והקיצונית שבהן היא סכנת העיוורון. בעשרות השנים האחרונות הולך וגובר אחוז האנשים הסובלים מקוצר ראייה וממדי התופעה הופכים למגפה של ממש, בעיקר בקרב בני נוער במדינות מתועשות. שימוש במשקפיים ועדשות מגע מקל על הלוקים בקוצר ראייה אך אינו בולם או מעכב את הדרדרות המצב. טכנולוגיות חדשות, כמו האורטוקרטולוגיה והאטופין, מוכיחות אחוזי הצלחה גבוהים בבלימת העלייה בקוצר ראייה, או לכל הפחות בעיכובה.

 

 

 

רוצים לקבוע אצלינו תור לבדיקת ראייה?

מאמרים נוספים בנושא
ראייה כפולה
ראייה כפולה

כאשר יש חוסר תאום בין שרירי העיניים, בגלל עצבוב לקוי או חולשה של אחד משרירי

כרמית פרי
בעלים

אופטומטריסטית בעלת רשיון מטעם משרד הבריאות, בעלת תואר B.Optom ממכללת הדסה ותואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת בן-גוריון.

מחפשים אופטיקה בצפון ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם.

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שירותים רלוונטיים