מצמוץ הינו רפלקס חיוני של העיניים השומר על לחות העין ומונע התייבשות.
לעיתים הורים מבחינים במצמוץ יתר של ילדם ומתלבטים האם להעיר לילד, האם זה מדאיג והאם יש צורך להתערב ולטפל ?
במאמר זה אסביר על פעולת המצמוץ ומתי מדובר במצמוץ יתר, מה עושים, וכיצד מתייחסים.
מהו מצמוץ ומה תפקידו
פעולת המצמוץ מתקיימת באופן בלתי מודע ויש לה מספר תפקידים:
- הרטבת העין
- פיזור הדמעות באופן אחיד על גבי הקרנית והלחמית
- מניעת חשיפה של שטח פני העין לזמן ממושך
- יצירת לחץ על בלוטות הדמעות וע"י כך הגברה של ייצור דמעות
- הרחקה של גירויים ו/או גוף זר שנכנס לעין בעזרת הריסים
המנגנון העדין קריטי בחשיבותו ומאפשר שמירה על בריאות העין.
הקרנית (החלק החיצוני ביותר של העין) נמצאת במצב של חשיפה מתמדת לסביבה. על מנת שהקרנית תתפקד בצורה מושלמת – עליה להיות רקמה חלקה ואחידה ולשמש כעדשה מרכזת. תכונות אלו מאפשרות את מעבר קרני האור ושבירתן בצורה מושלמת דרך הקרנית. אפיתל הקרנית צריך להיות חלק ושלם והקרנית צריכה להיות שקופה.
על מנת לשמור על תכונות אלו קיימים מספר מנגנוני הגנה בעין הבריאה הפועלים בתזמון מדויק.
מנגנונים אלו כוללים את העפעפיים, הריסים, מערכת הדמעות, אפיתל הקרנית והעצבוב התחושתי של הקרנית.
הקרנית מעוצבבת בסיבי עצב רבים וצפופים.
מידע תחושתי עובר כל הזמן דרך סיבים אלו ומגיע לגזע המוח, שם הוא מועבר למערכת הפרה-סימפטטית ומוחזר לעין דרך 2 זרועות:
- הזרוע המוטורית – עצבוב של שריר האורביקולריס האחראי לתנועת העפעפיים.
- הזרוע הפרה-סימפטטית – סיבים המגיעים אל בלוטת הדמעות האחראית לייצור מתמיד של הדמעות
התחושה התקינה של הקרנית מאפשרת פעולה מתוזמנת של כל מרכיבי ההגנה של משטח העין הפועלים יחדיו באופן מושלם, כך שתמיד יש יצירה של דמעות מצד אחד ומצד שני פיזור והנעה של הדמעות באופן אחיד.
מערכת הדמעות
קיימים 3 סוגים של מצמוץ
- מצמוץ ספונטני – המצמוץ הרגיל המוגדר כרפלקס טבעי והכרחי לבריאות העין.
- מצמוץ רפלקסיבי – מתרחש בתגובה לגירוי או גוף זר שנכנס לעין. העצבים הרבים בקרנית חשים בגירוי ובסכנה ושולחים אותות המפעילים מצמוץ בתדירות גבוהה על מנת להיפטר מהגוף הזר בעין.
- מצמוץ רצוני – מצמוץ שמתקיים באופן מודע לפי שליטה שלנו.
תדירות המצמוץ נקבעת במערכת העצבים המרכזית אך היא גם מושפעת מגורמים שונים כמו: מחלות עיניים, מחלות סיסטמיות, עייפות, מתח נפשי, תרופות וגורמים חיצוניים אחרים (כגון מזג אוויר, רוח, יובש).
תדירות המצמוץ הממוצעת הינה תלויית גיל.
בקרב תינוקות ופעוטות תדירות המצמוץ נמוכה יותר לעומת מבוגרים.
תינוקות ממצמצים פעם עד פעמיים בדקה. הסיבות לתדירות נמוכה של מצמוצים הם כנראה: חשיפה פחותה של העין בגלל מפתח עפעפיים קטן הגורמת לנטייה נמוכה יותר להתייבשות (כמו גם שעות שינה ארוכות יותר).
לקראת גיל ההתבגרות תדירות המצמוצים הממוצעת לדקה משתווה לזו של מבוגרים ומגיעה לממוצע של 10-25 מצמוצים לדקה.
חשוב לציין שכאשר אנו מתמקדים בקריאה/ כתיבה או צופים במסך, תדירות המצמוץ יורדת.
הדבר עשוי לגרום ליובש בעיניים ואף לכאב דמוי דקירות שמעיד על התייבשות של הקרנית.
הגורמים למצמוץ יתר
מצמוץ יתר הוא מצב שבו תדירות המצמוץ בדקה גבוהה יותר מהממוצע לקבוצת הגיל.
מצמוץ יתר הינו לרוב זמני ויכול לנבוע מכמה גורמים:
מצמוץ כתוצאה מלקות ראייה
ילד שאינו רואה טוב לא תמיד יודע לבטא זאת במילים והמצמוץ יהווה ניסיון למקד את הראייה. על מנת לשלול מצב של לקות ראייה, יש לקחת את הילד לבדיקת ראייה מקיפה.
ממליצה לראות את סרטון על המפרט את כל מה שחשוב לדעת בנושא בדיקת ראייה לילדים ומשקפי ילדים.
מצמוץ כתוצאה מאלרגיה בעיניים או דלקת
גירוי בעיניים כתוצאה מאלרגיה או כל גורם אחר גורם לתחושה לא נוחה ולמצמוץ יתר.
עין מגורה
"טיקים" של העיניים
תקופות של מתח או חרדה אצל ילדים יבואו לביטוי בתנועות בלתי רצוניות של העיניים (מצמוץ יתר) ולעיתים אף עוויתות של הפנים. אצל פעוטות המצמוץ עשוי להופיע כתגובה רגשית לשינויים אף שהשינויים יכולים להיות חיוביים כמו: תינוק חדש במשפחה, מעבר דירה או גן.
טיקים של העיניים
טיקים אלו יעברו לרוב מעצמם בטווח של בין כמה שבועות לכמה חודשים. במקרים אלו אין להעיר לילד שכן טיקים אלו אינם רצוניים. יש לבדוק מה המקור הרגשי של הטיקים ולטפל במקור הבעיה. חשוב לזכור שהמצמוץ הינו רק ביטוי חיצוני של המתח בו נמצא הילד.
באילו מצבים מצמוץ יתר מחייב בדיקה ע"י רופא עיניים?
- כאשר קיימים סימפטומים נוספים מלבד המצמוץ כגון כאבי ראש, קושי באבחנה של פרטים מרחוק.
- כאשר העיניים נראות מגורות, אדומות, או עם הפרשה
- משך המצמוץ – כאשר המצמוץ נמשך תקופה ארוכה יש לשלול הפרעה התפתחותית (כגון תסמונת טורט) ע"י בדיקה של נוירולוג.
מה הטיפול המתאים למצמוץ יתר ?
הטיפול יהיה כמובן בהתאם לגורם.
במקרה שהסיבה היא לקות ראייה – התאמת משקפיים או עזרי ראייה יעזרו להפחתת המצמוץ ואף להעלמתו.
אם הסיבה היא אלרגיה או דלקת, טיפול ע"י טיפות לטיפול בדלקת ובתסמינים הנלווים (גירוי, אודם, הפרשות).
כאשר מדובר ב"טיקים" בעיניים, ברוב המקרים מצמוץ היתר יחלוף מעצמו.
טיפול בגורם החרדה יכול לעזור ולקצר את הופעת המצמוצים.
אם אינו חולף כעבור מספר חודשים יש לפנות לנוירולוג.
הרבה בריאות וראייה טובה,
כרמית.
